הביתה - פרק 31: רגעים של תום

3.3K 173 133
                                    

הי לכולם! הפרק האחרון של הביתה לפניכם! ואני מבטיחה שלא יהיה שום שיברון לב! 

זה פרק ארוך כי הוא סוגשל פרק כפול :)

פרק 31: רגעים של תום 

"הילה, איך יכולת לעשות לי את זה – "

"שתוק, לא נשמעתי ככה!"

"די כבר, יא חופרים! אני מנסה לישון!" צעק איתן מתחת לכרית.

"כן, איתן מנסה לישון!" קפץ גיא, אדום כמו עגבנייה.

"את מדברת על זה עם גבי לפני שאת מדברת על זה אתי?!" עידו התעלם משניהם, ממשיך בחיקוי של גיא בשיחה עם גבי והילה. הוא צחק כל כך שהוא התחיל להיחנק.

"שכחת את ה'בייב'..." אמיר בכה מרוב צחוק.

לגיא זה נמאס. בלי לחשוב פעמיים, הוא לקח את הכרית שלו ודפק אותה לעידו בפרצוף. עכשיו עידו כבר הפסיק לצחוק. אמיר, לעומתו, צרח מרוב צחוק.

"חצוף," נזף עידו בגיא, "מחר מסיבת הסיום שלנו, ממחר אנחנו לא נחזור לכאן... ואתה מסיים אתי שנתיים כאלה ב... כרית בפרצוף?!"

גיא חייך. "הדרך הקלאסית, אתה לא חושב?"

עידו קטע אותו מיד. "בתור חבר בחדר 17, אתה אמור לדעת שהקלאסי שלנו זה להקיא בקשת." הכריז עידו ושילב את ידיו לעומת חברו הטוב. הוא צקצק בלשונו ואמר, "אני מכריז עליך בזאת כ... מישהו שהוא... כבר לא חבר בחדר 17." זה היה סיום צולע, שגרם לאיתן לצחקק.

"ממחר כולנו לא נהיה חברים בחדר 17," הזכיר לו גיא.

"בטח שכן," התנגד אמיר.

"אנחנו לא, אמיר. אנחנו לא חוזרים לכאן." נאנח עידו וזרק את עצמו על הרצפה. "שמעת את המנהל."

"אז מה?" אמיר לא הבין מה הבעיה. "אנחנו עדיין נהיה חברים, והחברים מחדר 17. זה כמעט אותו דבר."

"כמעט," מלמל גיא. "הייתי נותן הכול בשביל לחזור לעוד שנה כאן עם כולכם." אמר בשקט, והתיישב ליד עידו.

הבנים נאנחו אנחה קולקטיבית. מחר עומד להיות היום האחרון שלהם ב'פסגות', וכבר עכשיו מעיק עליהם משקל הסיום, המלים האלה שרדפו אותם כבר שבועיים שלמים – זה הסוף, זה נגמר. אין יותר החבורה מפסגות. הם ידעו שהפרידה תהיה קשה מנשוא.

~~

הילה פקחה עיניים במיטה, מתמתחת, ובהתה בתקרה ובקירות המקושטים בתמונות שעבדו עליהן יחד עם אנה לפני מה שנראה כמו נצח. היא ניסתה שלא לחשוב על העובדה שלמרות שהכול נראה בדיוק אותו דבר, למעשה הכול שונה. הכול שונה, כי זאת הפעם האחרונה שהיא וכל שאר החברות שלה מתעוררות לתוך הבית, מחייכות אל התמונות, אל הזיכרונות. מחר בבוקר הן ייאלצו לקפל את הבגדים למזוודה, לאסוף את הספרים, לתלוש את כל התמונות מהקירות. ממחר זה כבר לא יהיה הבית שלהן.

הביתה - לרגע 2Where stories live. Discover now