הי לכולם! רק רציתי להגיד תודה רבה רבה רבה (!!!) ליערה ולאופיר שעזרו לי מאוד עם הפרק הזה והמתיחה!! (וגם בפרקים אחרים) תודה!!
ותודה רבה לאלה שהגיבו בפרק הקודם, בלעדיכם הפרק היה שונה והרבה פחות טוב, אז תודה רבה לכם! תדעו שהתגובות שלכם עיצבו ושיפרו את הפרק הזה בהמון!!
אוהבת ומקווה שתאהבו <3
פרק 18: על שלום ולהתראות
גיא קיווה להיפרד מ'פסגות' ביום גשום וסגרירי, כדי שלא יאלץ להביט לאחור יותר מידיי פעמים. למרבה הצער, דווקא היום השמש זרחה בעליזות בשמים, והציפורים שצייצו כאילו עשו לו דווקא כשפתח את דלת המכונית.
"תשמע," אמר אביו ממושב הנהג, "יש לי כמה סידורים אחרונים לעשות, אז אני אסע ואחזור בעוד שעה-שעתיים. תהיה עם החבר'ה בינתיים, תיפרד כמו שצריך... אני אחזור בקרוב." אמר בחיוך, וטפח על שכמו של בנו כשזה הנהן ויצא מהמכונית אל האוויר הלח של פרברי תל-אביב.
גיא נעמד לפני השער ולחץ על האינטרקום שהוצמד לו. הוא ראה את השומר, שלומי, רץ מבית-הספר לכיוונו כדי לפתוח לו. "מה נשמע, שלומי?" שאל אותו גיא בקלילות, אבל שלומי רק הביט בו והניד בראשו. גיא חלף על פניו ותהה אם הצוות ב'פסגות' כל כך מאוכזב ממנו, עד שהם הטילו עליו חרם.
החצר נראתה שוממת. הוא העיף מבט לאחור וראה את שלומי ממלמל משהו למכשיר הקשר שלו. גיא נשם עמוק וניגש אל דלתות הכניסה ל'פסגות'. כשפתח אותן, ריח משונה חדר לנחיריו; אוויר חנוק עמד במסדרון הכניסה, וגיא נכנס בהיסוס. המקום היה חשוך לגמרי, ואף אור לא הסתנן פנימה; גיא לא יכול היה לראות דבר. הלב שלו החל לפעום במהירות. מה קורה פה? לרגע הוא פחד ש'פסגות' פשטה רגל, אלא שאז...
"שלום, גיא תכלת," אמר קול מאחוריו, וגיא קפץ בצווחה. הלב שלו דהר כמו משוגע והוא הסתובב לאחור. באמצע אולם הכניסה זרח זרקור על עיגול קטן ברצפה, ובתוכו הואר שולחן קטן מכוסה מפת משי סגולה. לידו ישבה אישה שמנמנה בעלת רעמת שיער שטני ומתולתל. גיא בהה בה באימה. "בוא," היא אמרה בקול אוורירי, ונופפה מול כדור בדולח גדול שניצב מולה, "בוא. העין הפנימית רואה דברים גדולים לגביך!" הכריזה ברוב-משמעות.
גיא בהה בה. הידיים שלו רעדו, והוא תחב אותן אל כיסיו כדי להסתיר זאת. הוא התקרב אל השולחן המואר באיטיות והתיישב מולה כאילו היא שד. "מה... זה?" גמגם, והשיניים שלו נקשו. הוא לא הפסיק להסתכל סביב.
"מה זאת אומרת?" צחקה האישה, "פה זה 'פסגות'. כאן אנחנו מגיעים אל הפסגות של העין הפנימית! של הרוחות המשתוללות השולטות בנו. בוא, יקירי..." היא אמרה בקול מאנפף ונשענה קדימה, אל כדור הבדולח שלה, "בוא נביט... מה אומר לנו כדור הבדולח עליך, גיא תכלת?"
גיא שקשק בכיסאו. הוא לא הבין מה קורה פה. "איך את יודעת מי אני?" שאל.
האישה הצביעה אל ליבה. "העין הפנימית אומרת הכול," אמרה במסתוריות, ואז חזרה להביט בכדור הבדולח. "גיא תכלת... ניצבת לפניך בחירה קשה!"
YOU ARE READING
הביתה - לרגע 2
Teen Fiction~סיפור המשך של לרגע~ הילה, שובל, שחר, מעיין, גיא, עידו, אמיר ואיתן שוב ב'פסגות', לעוד שנה עמוסה לא פחות מהקודמת... הם שוב בבית, אבל הבית הזה אף פעם לא היה רגוע במיוחד... הבעיות והסיבוכים שוב צצים, הפתעות ושותפים חדשים לחדרים, מסיבות, נהיגה והמון לימ...
