הביתה - פרק 16: אהבה זה בולשיט

2.8K 160 27
                                    

הי לכולם :)

אחרי שאמרתם לפני כמה פרקים שאני לא מספרת מספיק על אמיר, החלטתי לצ'פר אתכם בפרק שכולם יופיעו בו (בגלל זה הוא ארוך חח)

אני יודעת שעדיין יש נקודות מבט שלא הראתי ושלא יודעים עליהם הרבה, אבל אני מקווה שהפרק הזה לפחות ייתן הצצה אליהם :)

פרק 16: אהבה זה בולשיט 

"אתה דפוק," אמר גיא בפעם המאה.

אימא של עידו שלחה אליו עוד מבט מזהיר, כאילו מאיימת, אם תקרא לבן שלי דפוק עוד פעם אחת... אבל עידו דווקא חייך. "אני יודע," צחק. "דפוק, דפוק – אבל עם מזל." הוסיף ונופף לעבר גיא בזרועו המגובסת.

הרופא, שעמד לידם, הנהן. "בהחלט כן," מלמל. "היית יכול להיפצע קשה הרבה יותר."

עידו חייך במבוכה. הם היו בבית-החולים כבר כמה שעות, ועכשיו הם התכוננו לשחרור; למרבה המזל, התאונה שנגרמה לעידו לא הייתה קשה במיוחד, ולא הוא ולא הנוסעים במכונית השנייה נפצעו קשה – המצב שלו הוגדר אפילו קל יותר מקל, ורק הזרוע שלו נשברה, בנוסף לכמה חבלות שטחיות, ועידו היה נינוח. אימא שלו, מצדה, הייתה מודאגת מאוד. "אתה לא נוהג יותר לבד!" הכריזה אחרי שסיימה לבכות ולנשק אותו חצי שעה. "אם השוטרים לא היו לוקחים לך את הרשיון, אני הייתי לוקחת אותו," רטנה. "מזלך שנתנו לך רק שנה בלי רישיון. אם אני הייתי השוטרת, הייתי נותנת לך עשר – "

"אז מזל שאת לא השוטרת," מיהר עידו לסכם את השיחה בקצרה. הוא פנה אל הרופא. "אני יכול ללכת הביתה?" שאל.

הרופא הנהן. "אתה משוחרר, הכול בסדר. רק תחזור בעוד חודש כדי שנוריד את הגבס." אמר בשלווה.

גיא, עידו ואמו יצאו מהחדר. הם חלפו בדרכם על פני החדר בו שהו הנוסעים במכונית השנייה. אימא של עידו צבטה אותו במפרק. "לך תתנצל," פקדה, והוא נכנס בהיסוס אל החדר.

"אתם – מה שלומכם?" שאל עידו, מגמגם, והעיף מבט לאחור רק כדי לראות את גיא מצחקק.

הנוסעות היו שתי בנות צעירות, בנות 18. אחת מהן אמרה, "בסדר, אל תדאג. גם אנחנו לא נפצענו קשה," אמרה והצביעה על הגבס שלו.

לחברתה היה גבס על הזרוע, בדיוק כמו שהיה לעידו. היא חייכה אליו. "זה בכלל קרה בגללנו, אל תרגיש אשם."

אשם, אשם, אשם. מאז הפציעה של הילה, עידו שמע את המלים האלה המון, אבל רק עכשיו הבין את המשמעות. אם היה שולט בעצמו, השתיים האלה לא היו נפצעות. "מה פתאום בגללכם?" שאל בהפתעה.

"נסענו מהר מידיי," הסבירה הבחורה.

"גם אני, תאמיני לי," מלמל עידו.

היא משכה בכתפיה. "לא נורא, הכול בסדר. כאילו – אין לי רשיון לשנה, אבל כן, הכול בסדר..." היא צחקה, ועידו והבחורה השנייה הצטרפו.

הביתה - לרגע 2Where stories live. Discover now