הביתה - פרק 6: תכניות

3K 162 34
                                    

פרק 6: תכניות

זה היה בוקר לח על חוף הים של תל אביב, ורוח ים חמימה ומלוחה פרעה את שיערו של גיא בשעה שרץ יחד עם אביו את ריצת הבוקר הקבועה של יום שבת.

"השגתי אותך!" קרא אביו כשקו הסיום, הגלידרייה, הופיע באופק.

"היית מת," צחק גיא, ופתח בריצה מהירה לכיוון הגלידרייה. אבא שלו ניסה לעקוף אותו, אבל זה כבר היה מאוחר מידיי – גיא זרק את עצמו על אחד השרפרפים שליד בר הגלידרייה ודפק על השולחן בהתלהבות. "ניצחתי!" קרא, צופה באביו נופל על שרפרף אחר, מיוזע ומותש. "אתה מזמין!"

"טוב, טוב, רק תן לי להירגע," ביקש יואב, אביו של גיא, ונשם ונשף במשך כמה רגעים, מנסה לחזור לעצמו. כשהתאזן סוף-סוף, שלף את הארנק מכיס מכנסיו. "בפעם הבאה, ילד, אתה תשלם."

"כן, בטח," גיא גלגל עיניים.

"באמת!" נעלב יואב, "אני אתאמן כשלא תהיה פה, ואז כשתחזור – בום! אתה תהיה מופתע לגמרי כשאני אנצח!" שניהם צחקו. "אז איזה טעם אתה רוצה?"

גיא חשב על הילה. הם היו ביחד שבועיים שלמים, כך שלהיות יום אחד בלעדיה היה מוזר בשבילו. הוא בחר בטעם האהוב עליה. "תות," הצביע על הגלידה הוורודה.

"תות?" הופתע אביו לאחר שהושיט לו את הגלידה, "ממתי אתה אוכל גלידת תות? חשבתי שהטעם האהוב עליך הוא וניל עוגיות."

"זה הטעם של הילה," הסביר גיא במשיכת כתף.

"אם כבר מדברים על הבחורה ההיא," יואב מיהר לנצל את ההזדמנות, "מה קורה עם שניכם?"

גיא נעץ בו מבט מבולבל. "הכול בסדר גמור."

"רק תזכור: אמצעי מניעה – "

"אבא!" זעק גיא, והגלידה כמעט נפלה לו מהיד. "אני באמת לא צריך את השיחה הזאת, אוקיי?" ביקש.

יואב צחק. "האמת, גיא, שאלתי את זה כי... בפברואר חברת ההיי טק שאני עובד בה – אתה יודע, זאת של אבא של החברה שלך – פותחת סניף בלונדון, ואני צריך להיות שם ביחד עם המנהל החדש, במשך תקופה די ארוכה, אתה יודע, לראות אם הכול מסתדר." סיפר.

גיא נעץ באביו מבט חושד. "ואתה מספר לי את כל זה כי?"

"כי אני לא רוצה שתהיה לבד בבית בזמן הזה," הודיע אביו ברצינות.

גיא נחר בבוז. "אבא, כמעט חמש שנים חייתי לגמרי לבד בבית, אחרי שאימא מתה ואתה היית מן רוח רפאים. אני יכול להסתדר." ניסה להרגיע.

יואב הניד בראשו. "לא, אני לא מוכן שזה יקרה שוב. לא אכפת לי שאתה בן 17, או שעילי יהיה שם – אתה לא תהיה לבד כל כך הרבה זמן."

גיא רצה לכעוס כי אבא שלו לא סומך עליו, אבל ניסה להרגיע את עצמו. חבל להרוס את היום היפה הזה. "אני ממילא אהיה לבד רק בסופי השבוע. בשאר הזמן אני אהיה ב'פסגות'."

הביתה - לרגע 2Donde viven las historias. Descúbrelo ahora