הביתה - לרגע 2

הביתה - פרק 2: התחלה

פרק 2: התחלה

"חדר 17, ידידי, התגעגענו!" צווח גיא באושר כששלושת הבנים נכנסו פנימה כרוח סערה. הוא זרק את המזוודות והתיקים אל המיטה הישנה שלו ונפל עליה בעצמו בחיוך רחב. "אח, אין כמו בבית."

"כמה טוב לחזור," הסכים עידו ובחר גם הוא במיטה שבה ישן בשנה הקודמת.

"ראיתם את אמיר?" שאל אותם איתן.

גיא משך בכתפיו. "הוא בא מאופקים, בטח ייקח לו קצת זמן."

"מסכנות הבנות," אמר עידו, שוכב במיטתו כשידיו מאחורי ראשו. "לחלוק חדר עם מאי ודנה, איזה סיוט..."

"דווקא הייתי מת לגור באחד מחדרי 60, לא אכפת לי עם מי," אמר גיא בקלילות. חדרי 60 היו ארבעת החדרים שבהם ישנו, בכל אחד מהחדרים 60, 61, 62 ו63, שישה תלמידים. "זה הכי כיף, מי שבא ברוך הבא. ושלא לדבר על הדלתות המשותפות."

"דלתות משותפות?" התבלבל איתן, שהחל לפרוק את המזוודה.

גיא גיחך. "בחייך, איתן, אף פעם לא ביקרת בחדרים האלה? הם החדרים הכי מגניבים בעולם. יש בהם המון מקום והקירות צבעוניים ומלאים גרפיטי, אתה ישן עם המון חברים באותו החדר ויש דלתות שמחברות בין כל החדרים ככה שאתה יכול להיכנס לחדרים הצמודים אליך בלי בעיה."

"על החדרים האלה יש גם הכי הרבה שמירה," הוסיף עידו בטון מנוסה, "כמעט בכל לילה מגיעים מורים לבדוק את התלמידים שם, כי, אתה יודע, כשיש הרבה תלמידים בחדר אחד יש בלגן. בשנה שעברה עשו שם כמה מסיבות, אני חושב."

"מסיבות? אנחנו לא אמורים להיות ילדים טובים?" צחקק איתן.

גיא פרץ בצחוק. "אני נראה לך כמו ילד טוב, צרפתי?" גער בו בשעשוע. "חוץ מזה, זה היה די צפוי שמישהו מאיתנו יקבל חדר כזה, מחדרי 60. תמיד שכבת י"א מקבלת את החדרים האלה, ועכשיו אנחנו י"א!"

"אני לא מאמין," צחק עידו. "י"א. שמעתי שאמורים להיות המון טיולים וגדנ"ע ו –"

"משלחת חילופי תלמידים," המשיך איתן בקול קטן.

גיא ועידו הציצו בו. "כן," הסכים עידו, "מאיפה אתה יודע?"

"המורה שלי לצרפתית תפסה אותי הבוקר לשיחה," סיפר איתן באנחה קלה. "היא אומרת שיוצאת משלחת של תלמידי צרפתית לחילופי תלמידים עם תלמידים מצרפת."

גיא כיווץ את גבותיו בחשד. "והיא רוצה שתלך?"

איתן הנהן בדממה.

"שחר תתחרפן," מלמל עידו.

"אני יודע," נאנח איתן שוב, "אבל... הבעיה היא שאני די רוצה את זה. אתם יודעים, זאת ממש חוויה, לטוס לצרפת וללמוד עם צרפתים במקום חדש... אני לא רוצה לעזוב אותה, אבל היי, זאת הזדמנות שחבל לפספס, לא?"