הביתה - לרגע 2

הביתה - פרק 5: להרכיב את הפאזל

הי לכולם!

 מי שלא זוכר החבורה בדיוק עמדה לקבל עונשים על המסיבה של דנה והטיול שלהם למטבח באמצע הלילה. עכשיו הם אחרי השיחות.

מקווה שתאהבו! :)

פרק 5: להרכיב את הפאזל

"הוא אמר שאני לא מד"צ יותר," דיווח איתן באותו הבוקר, בעוד החבורה יושבת לאכול ארוחת-בוקר.

"זה בטח כאב," אמר גיא בציניות.

"ממש," צחק איתן. "בקושי יום אחד נהניתי מהתואר הזה, וכבר הוא נקלח ממני."

"זה בטח בגלל שאתה כזה דפוק," הצטרף גם עידו לשיחה.

"או בגלל החברים הדפוקים שלו," אמיר המשיך בנאום שלו מהבוקר. "באמת, שני דברים אסורים בלילה? אפילו למטורפים כמוכם צריכים להיות גבולות." נזף.

מעיין גלגלה עיניים. "אל תטיף, אמיר," גערה בו, "לפחות יצאנו בזול."

"יצאתם בזול?!" נחרד אמיר, "איך את יכולה להגיד את זה? מכניסים לכם מכתב לתיק האישי – "

"האיום הזה הפסיק להיות אפקטיבי איפשהו בכיתה ג', אני חושב," לגלג גיא, מגלגל עיניים לעבר חברו.

"אבל השנה יש לנו צו ראשון!" מחה אמיר. "הם בודקים שם את התיקים האישיים, וכשיראו שלכולכם כל כך קשה לעמוד בכללים, השיבוצים שלכם בצבא ידפקו. בצבא משמעת זה הדבר הכי חשוב."

גיא צחק לו בפרצוף. "אז זה ממש לא משנה לי," אמר, "הצו הראשון שלי היה כבר בשנה שעברה..."

עידו, לעומתו, נראה מוטרד מעט מהחדשות. "מה, בגלל מכתב קטן בתיק האישי לא יקבלו אותי לגולני?" שאל בעיניים גדולות.

"אל תאמין לו," מעיין גלגלה עיניים.

"טוב, תמשיכו להיות פזיזים," אמיר התחיל להתעצבן, "אני רק מבקש מכם לחשוב בפעם הבאה. זה לא כאילו יצאתם זול במיוחד הפעם."

"אבל אנחנו כן," שובל צחקה בהקלה, "עבודה להגשה על ציות לחוקים? זה בולשיט, אמיר, בחייך."

"ועזרה לילדים במרכז הלמידה, איזה פחד..." צחק גיא.

"זה באמת לא נורא כל כך," הסכימה מעיין. "הייתי בטוחה שיעיפו אותנו מ'פסגות', וביחס לעונש כזה, מה שקיבלנו זה ממש כלום..."

הילה נשכה את שפתיה. "אני היחידה שחושבת שזה יותר מידיי עונשים?" היא נאנחה. "למה דווקא אנחנו צריכים להתחיל את השנה בצורה כזאת?"

"זה עדיף על פני סילוק מהפנימייה," ניסה גיא לשכנע אותה וחיבק את כתפה. "יהיה בסדר, בייב."

שחר הביטה בחבריה והרימה מזלג עמוס באוכל אל פיה. "מה לגבי הטיול הלילי שלכם? על זה כבר נתנו לכם עונש, או שקיבלתם עונש רק על המסיבה?" שאלה את הבנים.