הביתה - לרגע 2

הביתה - פרק 10: סימפטומים של לב שבור

הי לכולם,

כדאי להוסיף את הסיפור לספרייה של המשתמש שלכם או לעקוב אחריי בשביל להיות מעודכנים בפרקים שעולים ומתי :)

חוץ מזה, אחת הבנות שקוראות את הסיפור שלחה לי לקרוא סיפור שהיא כותבת עכשיו. אהבתי אותו והבטחתי לשתף, אז אפשר לקרוא אותו כאן:

http://www.wattpad.com/story/23745591-change-the-rules 

שתהיה שנה טובה לכולם!

 

פרק 10: סימפטומים של לב שבור

כמה שעות אחר כך, האוטובוס כבר חנה באכסניה. החבורה התפצלה לחדרים שונים, שחר ומעיין ישנו בחדר אחד יחד עם בנות אחרות בעוד הילה ושובל ישנו עם חברותיהן מהשכבה בחדר אחר. הבנים, לעומתן, שמרו על המבנה הקבוע וצירפו אליהם גם את אלון ואביתר, כדי להוכיח לבנות שהם באמת מסתדרים עם החדש.

פחות משעה אחרי שהבנים התמקמו בחדר שניתן להם, הוא כבר היה מלא בלכלוך. על הרצפה פוזרו סוכריות גומי ובגדים והמזוודות שכבו כל אחת בפינה אחרת של החדר, כך שבקושי היו מרצפות פנויות כדי לדרוך עליהן.

גיא היה לבד בחדר. אמיר ועידו הלכו לקומזיץ עם החברות שלהם, וזה גם מה שהוא היה עושה אם היה מוצא את הילה באחד החדרים, אבל היא לא הייתה בשום מקום, וגם לא ענתה לטלפון שלו. הוא השתדל שלא לדאוג יותר מידיי, בעיקר כי ידע שזה רק יכעיס אותה. גם אביתר ואלון הלכו לקומזיץ ההוא, ואיתן... איפה איתן, באמת?

מיטת הקומותיים חרקה כשגיא ירד בשלביה אל הרצפה. הוא העיף מבט בחדר הריק. איתן לא היה שם. גיא נעל נעליים ויצא בזריזות מהחדר. הוא עשה סיבוב קצר בחדרים, התעכב בחדר של שחר, אבל שחר הייתה עסוקה בלזלול שוקולד והתעלמה משאלותיו לחלוטין. היא ממש דחפה אותו החוצה, וגיא תהה לעצמו אם הכול בין שני אלה בסדר. הוא הסתובב בשבילי הגינה של האכסניה, מחפש אחרי הילה בעין אחת ואחרי איתן בעין השנייה. הוא מצא אותו כעבור כמה דקות. "הינה הצרפתי שלנו!" קרא בחיוך.

איתן הסתובב אליו וחיוך עקום עלה על פניו. הוא עמד על הדשא, ידיו בכיסיו, ועיניו היו נעוצות בשמים. "ראיתי את הילה הולכת לשם לא מזמן," אמר והצביע בכיוון אחד השבילים.

גיא הנהן בלי משים. "כן, אני אחפש אותה אחר כך," אמר. "אבל מה אתך, ילד?" שאל וטפח על שכמו של חברו.

"בסדר."

גיא נעץ בו מבט ארוך. "איתן, אני יכול לזהות סימפטומים של לב שבור ממרחק של קילומטרים," נזף ודחף את איתן בשובבות, "ולך בהחלט יש את כל הסימפטומים. אתה חושב שהחיוך המזויף שדפקת הרגע עבד עליי?" צחק.

איתן גיחך וגירד את עורפו. "קיוויתי שכן," אמר וצחק.

"טוב, הוא לא עבד," מיהר גיא להגיד. "עכשיו, שפוך הכול."