הביתה - פרק 19: קצת אחרת

3K 144 41
                                    

הי לכולם!

רק הסבר קצר של המתיחה מהפרק הקודם למי שלא הבין: שום דבר לא קרה באמת, זה היה רק משחק של החבורה, מן בדיחה על חשבונו של גיא... הם נתנו לו כמו נבואה (גבי-מגדת-עתידות) על זה שהוא צריך להציל את העולם והחברים שלו, ואז החברים שלו כאילו הוכו על ידי הבריונים והוא היה צריך להציל אותם. בסוף הראו לו ששום דבר לא קרה באמת.

ועכשיו לפרק :)

פרק 19: קצת אחרת

היום הראשון היה הכי גרוע, כי גיא לא היה שם. הוא אפילו לא צלצל, ולמרות שהילה ידעה שהוא בטיסה עכשיו ושייקח לו זמן להתארגן, ושהוא צריך לישון עד שהג'ט לג יעבור... עדיין, ספק קל התגנב לליבה. מה אם הוא ישכח אותי? מה אם הוא יעלם לו בלונדון, מה אם הוא לא יחזור בסוף?

שאר הבנות לא עזרו במיוחד. חלקן ניסו לעודד את רוחה, כמו מאי ואנה, שגררו אותה לטיולים ולמרכז הלמידה, הכול במטרה להסיח את דעתה מהטלפון והסקייפ הדוממים; חלק הצליחו בזה הרבה פחות, כמו שובל, שרק מלמלה שאלה רק חודשיים, וזכתה למבט זועף מהילה.

שחר, מצדה, הייתה דיכאונית אפילו יותר מתמיד. כשהילה נכנסה אל חדר 16 לקראת אחת בלילה, כל הבנות ישנו מלבד שחר, שישבה על המיטה והביטה בדובי רובין שלה כאילו הוא פילוסוף שגילה את משמעות קיומה בעולם. כשהילה נכנסה, היא טרחה להרים מבט. "נו?" שאלה בקול מחוספס.

הילה הצטמררה. כבר הרבה זמן ששחר לא נשמעה כמו שחר, אבל להילה היו מספיק צרות משלה להתעסק בהן. "מה נו?" שאלה בתוקפנות. היא הייתה עצבנית. גיא כבר נחת. הוא נחת לפני כמעט עשרים שעות, ועדיין לא התקשר. היא הרגישה כל כך אובססיבית, אבל העובדה הזאת הטרידה אותה מאוד.

"הוא התקשר?"

"לא."

שחר נאנחה. "הילה, אל תתלי תקוות בהבטחות שלו. הבטחות של אנשים לא שוות כלום."

"גיא הוא לא איתן," אמרה הילה נחרצות.

"אף אחד לא חשב שאיתן יתנהג ככה, ותראי מה יצא בסוף," שחר משכה בכתפיה בחדר החשוך. "הוא ישכח אותך, הילה. המרחק יעשה את שלו."

"אל תגידי את זה," סיננה הילה. היא לא רצתה להאמין בכך.

"אין מה להתכחש לאמת," אמרה שחר בפשטות. "אל תאמיני למה שאמר לך, תמחקי את כל המלים המתוקות שלו מהמוח שלך. זה רק יעשה לך רע כשהציפיות שלך יתרסקו." אמרה.

"אני לא רוצה את העצות שלך, אוקיי?" התנפלה עליה הילה. "הם אנשים שונים, ויהיו פה סיפורים שונים."

שחר הנידה בראשה. "אל תפלי בפח הזה, הילה. אני רק מנסה לעזור לך."

"אני לא צריכה את העזרה שלך!" הילה כמעט צעקה. "אם כבר, זאת את שצריכה עזרה מבין כולנו." ירתה. היא בכלל לא חשבה על מה שהיא אומרת.

הביתה - לרגע 2Where stories live. Discover now