◇The Kingdom◇ |Taekook♡|

2

_כללית_

קריאות עידוד נשמעו מקהל הצופים והצופות שעודדו את המלך הצעיר והנסיכים האחרים כשיחקו כדור מים* בבריכה הנעימה, המלך דונג-צ'ול קלע כמה וכמה נקודות וזיכה את עצמו בנקודות רבות מאשר הנסיכים האחרים שבקושי הצליחו להכניס את הכדור לעיגול.

קולות עידוד שנשמעו מהצופות כשהמלך של שושלת מינג דונג צ'ול קלע לעצמו עוד נקודה "המלך שלנו לא אוהב חיוכים" אמר הסריס הראשי לסריס אחר שחייך "זה מעצבן אותו" המשיך הסריס הראשי והסריס המתלמד הוריד מהר את החיוך.

פתאום נשמע רעש ומשהו הופיע בבריכה כאילו נפל לתוכה, הוא ניסה להיאבק מים במטרה לצוף או למצוא משהו לתפוס בו "כוסעמק!! אני שונא מים!!" נשמעה צעקה וקולות חניקה מאותו האדם שניסה להרים את עצמו מתוך המים ללא הצלחה.
הנסיך שחה אליו והציל את האיש מטביעה "מה זה מי זה!!??" צעק האיש על דונג-צ'ול שנשאר באותה בהבעה כשהאיש צעק וניסה להשתחרר בפחד וכשהוא שיחרר אותו הוא נתפס בכתפו מהפחד לטביעה "... אתה יכול לקחת אותי למקום שאני יוכל לעמוד בו?" שאל האיש בעל השיער הקצר את דונג-צ'ול.

המלך התחיל לשחות כשהאיש תופס בכתפו "מה אתם עושים? עזרו למלך!!" צעק שר הצבא ביי-יינג אבל כבר המלך העלה את האיש המפוחד על הקרקע העשויה מעץ וכל מה שהאיש ראה זה חרבות שמונפות לכיוונו בזמן שהמלך עלה גם הוא על הקרקע ובחן את הנער מקרוב.

צבעו של השיער של הנער הוא שחור-חום וקצר 'איפה הכבוד שלו?' שאל המלך במחשבותיו והמשיך לבחון את הנער שלא לבש בגדים תואמים לבגדים שיש לו אלא בגדים שונים.

בפניו הייתה שריטה קטנה מתחת לעין שדיממה מעט ביחד עם הדמעות של הנער המפוחד.

"מי אתה?!" שאל שר הצבא בצעקה והנער נרתע "אני שואל אותך בפעם האחרונה מי אתה!?!" צעק שר הצבא והנער התחיל לדבר "קים טאהיונג, אנחנו עדיין בקוריאה נכון? מוזר לא הייתי פו אף פעם" כשבחן את מסביב לו "רגע אני לא פצוע" טאהיונג אמר כשנגע בגופו במטרה למצוא פציעות "התהפך לי האוטו... איפה אני?" טאהיונג אמר כשגירד בראשו "קים טאהיונג הראה לי את תג הזיהוי שלך" הפעם הנסיך השלישי שיצא מהמים אמר והושיט את ידו כדי לקבל משהו שטאהיונג לא ידע מהו "תג זיהוי?" שאל טאהיונג "מה זה בכלל?" שאל והתרומם לעמידה מה שגרם לחיילי הארמון לקרב את החרבות לצווארו.

"למה השיער שלך ארוך כל כך, זה נוח לך?" שאל טאהיונג את האיש אשר הציל אותו שעדיין בחן אותו וטאהיונג לא קיבל תשובה הוא נאנח וקיבל שאלה משר הצבא "מי שלח אותך!? למה אתה לבוש מוזר והשיער שלך נורא קצר!?" טאהיונג נאנח שוב "השיער שלי נורמלי וכך גם החליפה שלי... שנהרסה. לעזאזל" הוא אמר וקילל את ג'ימין בליבו, בגללו הוא עבר את התאונה הזאת ולעזאזל אין לו מושג איפה הוא בכלל.

טאהיונג הוסיף "אתם יכולים להוריד את החרבות האלה זה ממש מוזר" וניסה להזיז ממנו את החרבות אבל ברגע הזה שר הצבא הניף את חרבו והותיר חתך גדול בזרועו של טאהיונג "מה לעזאזל!!! זה כואב!!" אמר טאהיונג ותפס את ידו המדממת "אתה תצטער על זה!! אני יתבע אותך על תקיפה!!" צעק טאהיונג.

ואז טאהיונג הסתכל ביותר חדות על הסביבה שלו והחלקים התחילו להתחבר לו במוח "איזה שנה זאת?" שאל טאהיונג את הנסיך השלישי שענה "1446" וטאהיונג התחיל להילחץ "מה לעזאזל!!?? אני יהרוג את הגמד הזה הוא גרם לי לעשות תאונה ופאקינג לחזור לעבר!!" מילמל בקול טאהיונג הלחוץ "מי שלח אותך?? האסייתיים?? היפנים?? מי!!!?" שאל דונג-צ'ול בכעס וטאהיונג שם את ידו הלא פצועה על ראשו ופיזר את שערו הרטוב "תכניסו אותו לצינוק עד שישבר!!" נסיך הכתר אמר והחיילים תפסו את טאהיונג בשני ידיו "כן הוד מעלתך" אמרו ביחד שלושת החיילים וגררו את טאהיונג המפוחד משם.

"למה שמו מוכר לי מעט?" שאל הנסיך השישי וגירד בראשו "אני בטוח שמעתי את השם הזה קודם אבל איפה?" המשיך לשאול את עצמו וראה שגם האחרים מקשיבים לו וחייך במבוכה.

*אני יודעת שאין נסיכים בשושלת מינג, יש קיסרים אבל זרמו.