_טאהיונג_
עוד שבוע חוזרים.
אני חייב לחזור בעוד שבוע.
חייב.
הילדה המסכנה... באמת שנמאס לי מהמקום הזה.
אני לא בנוי למקום הזה, לא בנוי לחיות ובטח שלא להישאר כאן.
בו-גום יצא מהחדר אחרי ששיכנע אותי להישאר בחדר ולא לצאת ולקחת את הילדה הקטנה בחזרה להורים שלה.
"שבוע אחרון טאהיונג, רק עוד שבוע" אמרתי לעצמי כשחזרתי לספרים, אלה הדברים האחרונים שאני יכול לעשות עכשיו.
לקרוא.
"הוד מעלתך, הנסיך החמישי והנסיך הרביעי הגיעו לראותך!" ג'ימין ויונגי.
החברים הכי טובים שלי מהעבר.
"שיכנסו!" אמרתי לסריס שחזר לעמוד מאחורי הדלת עם המשרתות באישור שלי.
הדלת נפתחה והשניים נכנסו לחדר.
שמתי את הספר בצד.
"היי לכם!" אמרתי וניפפתי להם לשלום כשהם באו לכיווני "היי לך" הם אמרו שניהם, חזרו אחריי.
יוצא לנו לדבר הרבה, הם כבר פחות או יותר מבינים את השפה שלי.
טוב... כמה מובנים קטנים.
התחלנו לדבר ולרכל.
מסתבר שהילדה הקטנה הזאת היא אחת המשרתות של ג'ימין, הנסיך ג'ימין.
גם הם לא אוהבים את זה שיש להם משרתות שיכולות להיות הילדים שלהם אבל זה המצב במדינה.
לפי מה שהם אומרים, המדינה גוועת.
אין הרבה אוכל כך שיש הרבה גנבים.
יצא להם להיות בחוץ בבגדים של איכרים והם הבינו את המצב ברגע שיצאו מהארמון.
הרבה ילדים וילדות, בעיקר בנות נמכרות לבתי בושת כי להורים שלהם אין מספיק כסף כדי להחזיר חובות.
מצב מזויין.
זה הכל.
אנשים גם מאבדים ידיים, שיניים, עיניים, רגליים, ציפורניים כעונשים בגלל שגנבו או שהם הלוו אורז ממשרד האוצר פו ולא שילמו את החוב בשבילו בזמן.
סיפרתי להם על היום שלי, על הכמעט נפילה מהסוס וזה שפגעתי במטרה באמצע רכיבה.
וכמובן על המקום עצמו.
עד שנשמע הצעקה של הסריס "הוד מעלתך, הנסיכה סאן-הי הגיעה לראותך!" אנחה.
אין לי כוח אליה.
"היא מתחילה לעצבן אותי" מלמלתי בעצבים והשניים צחקקו "הכניסו אותה!" צעקתי לסריס והדלת נפתחה.
כולם קמו.
הלכה הנוחות.
"נחמד לראותכם, הנסיכים ג'ימין ויונגי" היא אמרה בחיוך וקדה אליהם מעט, הם קדו בחזרה רק מתוך כבוד.
YOU ARE READING
◇The Kingdom◇ |Taekook♡|
Fantasyקים טאהיונג שף מפורסם שאף פעם לא האמין בגורל, הוא מאמין בעבודה קשה ושהיא תמיד משתלמת. ג'ון ג'אנגקוק הוא סטודנט שהמודל לחיקוי שלו והקראש הסודי ביותר שלו🤫 הוא קים טאהיונג. ג'אנגקוק לעומת טאהיונג, תמיד האמין בגורל. ג'אנגקוק תמיד רצה לראות את טאהיונג מ...
