◇The Kingdom◇ |Taekook♡|

38

_כללית_

 "do you know me?"
שאל טאהיונג את האישה שהסתכלה עליו במבט מוזר לפני שצעקה
"seo-joon, come here!!"

האווירה הייתה מאוד מתוחה בין שניהם, האישה לא הפסיקה לבחון את טאהיונג ולמלמל דברים שטאהיונג לא ממש היה יכול לשמוע והאחרים לא היו יכולים להבין בכלל.

"what is wrong?"

הגיע איש צעיר עם מקל הליכה מעץ ומשקפיים
"taehyung is here, he come here with the mans who came here last time"
אמרה האישה לאחר שהתקרבה אל האיש הצעיר.

טאהיונג היה מבולבל מאוד, האנשים האלה מכירים אותו כלומר כנראה את הנסיך טאהיונג אבל מה שהכי מוזר זה לא שהם יודעים אנגלית שוטפת אלא שלאיש הזה יש משקפי שמש ומקל הליכה שלא אומרים להיות קיימים בתקופה הזאת.

האיש הצעיר התקרב לעבר טאהיונג עם האישה שהובילה אותו אליו וגרמו לשומרים להירתע ולעמוד מול טאהיונג בתור חומה בין האנשים הלא מוכרים לנסיך.

(מעכשיו אני ירשום את השיחות שלהם בעברית שיהיה יותר קל לקרוא ולהבין ואני ירשום גם באיזה שפה הם פונים אחד לשני לפעמים אבל מה שברור זה שטאהיונג מדבר עם האיש הצעיר והאישה באנגלית וכך גם הם ואל השאר טאהיונג מדבר בשפה שהם מבינים)

"אני לא מתכוון לפגוע בך טאהיונג" אמר האיש הצעיר ברוגע בשפה האנגלית וגורם לטאהיונג לסמן בהוראה לחיילים שלו לפרק את החומה ולהתרחק "מי אתה?" שאל האיש את טאהיונג כדי שישמע את קולו, כי לא שמע זאת עדיין.

"אני אמור לשאול אותך את אותה השאלה" טאהיונג אמר באנגלית לאיש שהטה את ראשו מעט בהפתעה ותפס את ידה של האישה בצורה יותר חזקה "סו-ראן תלווי את האנשים שליוו את טאהיונג למקום יותר נוח, תגישי להם אוכל ותדאגי לכך שירגישו בנוח" אמר האיש הצעיר לאישה שהתקרבה לעבר המלך והנסיך ומייד עשרות חיילים כיוונו אליה את חרבם במטרה להרוג.

היא התרחקה אחורה בהפתעה ונפלה "סו-ראן!" קרא האיש הצעיר ועזב את המקל במטרה לחפש את האישה לאחר ששמע את קול החרבות והנפילה "היא בסדר!" צעק טאהיונג לחיילים בסינית וכך גם למלך ולנסיך השישי ובעצם לכולם שם "היא לא מהווה איום, היא רק רוצה לברך אותכם ולארח אותכם!" צעק טאהיונג.

טאהיונג תפס את האיש שנפל בניסיון למצוא אישה "הכל בסדר, היא לא נפגעה אל תזוז" טאהיונג אמר לאיש שעזר לו לקום ונתן לו את המקל שלו והאישה שעדיין הייתה על הרצפה, חייליו של הנסיך טאהיונג עזרו לה לקום והיא הלכה אל האיש "אני בסדר" אמרה האישה כשתפסה את ידה של בעלה בחיוך קטן.

"תלכו איתה הוד מעלתכם, היא תארח אותכם בבתים ששם" אמר הנסיך טאהיונג והצביע על הבתים מקש, בלית ברירה הם הסכימו כי היו צריכים מנוחה מהמסע הקשה להגיע לכאן.