_כללית_
טאהיונג ובו-גום הגיעו אל הארמון לאחר שלוש שעות של שהייה בחוץ.
כשהם הגיעו הסריס ג'אנג מיהר אליהם "הוד מעלתך, הוד מלכותו מבקש לראותך באולם סאונג'אונג!" קרא הסריס אל טאהיונג שהנהן לחיוב לאחר שירד מהסוס "אז נפגש בשמחות בו-גום שי" טאהיונג אמר בגיחוך ובו-גום אמר "כן הוד מעלתך" למרות שלא כל כך הבין מה הנסיך אמר אך הבין שכנראה התכוון לכך שהם יפגשו יותר מאוחר.
"הוד מעלתך נסיך הכתר הגיע!" קרא הסריס של המלך לאחר שטאהיונג הסריס והמשרתות שלו הגיעו אל פתח הדלת של אולם סאונג'אונג, הלך הורה לפתוח את הדלתות והנסיך נכנס פנימה לאולם ריק.
"קראת לי הוד מעלתך?" שאל טאהיונג כשהוא עם ראשו מטה מעט "מה הייתה הסיבה לאירוע שעשית כאן לפני מספר שעות הנסיך טאהיונג?" שאל המלך את טאהיונג במיידיות, טאהיונג גמע כשהטה מעט את ראשו ולא ענה כלל "הנסיך טאהיונג לטובתך כדאי לך לענות לי" אמר שוב המלך לאחר השקט "הם דיברו עליי" ענה טאהיונג באופן כללי "זה הכל, אסור לי לעשות את זה לאנשים שמדברים עליי?" שאל טאהיונג כשהרים את ראשו והוריד את סיכת הראש שפיזרה את שערו "אסור לי גם לעשות את זה לא?" שאל טאהיונג לאחר שזרק את הסיכה הצידה והמלך הרים גבה "מה אתה מנסה לעשות כאן הנסיך טאהיונג?" שאל המלך את הנסיך "להפיק את המיטב לפני שאני עוזב" טאהיונג אמר בחיוך ממזרי "עוזב? לאן אתה מתכוון לעזוב הנסיך טאהיונג?" שאל המלך כשהתיישר על כסאו המלכותי "לשום מקום הוד מעלתך" אמר הנסיך בחיוך כשגיחך בראשו וחשב 'לא למקום שתוכל למצוא אותי בו'.
"רצית לשאול אותי עוד משהו הוד מעלתך?" שאל טאהיונג את המלך "כן, היכן היית?" שאל המלך וטאהיונג גיחך בשקט "אין לך שום שומרים שאומרים לך מה אני עושה ולאן אני הולך?" שאל טאהיונג את המלך שנאנח "זיכרונך באמת לא חזר אלייך?" שאל המלך במלמול אך טאהיונג שמע זאת "אני פשוט חוזר לעצמי הוד מעלתך, בין אם תרצה או לא" אמר טאהיונג למלך לפני שקד והסתובב לכיוון הדלת "לידיעתך, היית בחוף הים עם בו-גום" אמר טאהיונג לפני שבאמת הלך משם.
_טאהיונג_
אחרי השיחה עם המלך החלטתי ללכת למתחם האימונים, להתאמן קצת על חרב יעביר לי את הזמן לא?
אני מת מרעב אבל ממש לא מתכוון לאכול.
אני יאכל רק מה שאני יכין.
טוב קצת מהלכים בחרב והתחיל להיות חם.
בוא נגיד שבים יש יותר אוויר מאשר מאחורי חמות של לפחות 50 מטרים שעוצרים כל משב רוח.
טוב לא מעניין אותי יותר.
הורדתי את החלק של פלג הגוף העליון של השמלה הזאת, הורדתי את כל החלקים העליונים והשארתי את החלקים התחתונים, זאת אומרת אני עם חצאית מחורבנת עכשיו.
חצאית ובוקסר! לא לשכוח את הבוקסר!
מה זה...? מה זה הפאקינג צלקות האלה!!???
עכשיו שאני באמת שם לב אליהם! פאק!! מה זה השיט הזה על הגוף המעלף הזה!!
ל-... לא אכפת לי דיי נמאס לי!! דיי לחשוב צלקות הם צלקות אפילו שהם פאקינג לא שלי!! זיין!
אבל אני באתי עם הגוף שלי לא!? מאיפה הגיעו הצלקות המקוללות האלה!?
התחלתי להתאמן על מכות איזה עמוד עץ שמזכיר שק אגרוף רק שהעמוד הזה הוא מעץ ולא מאיזה חול או מה שיש בשק אגרוף והוא גם תקוע באדמה ויש לו ידיים, כאילו שני ענפים עבים שיוצאים משני הצדדים של העץ.
בקיצור התאמנתי וכל החרא הזה, הזעתי בקטע מפחיד והבטן שלי התחילה לכאוב קצת אבל המשכתי להתאמן עד שהרגשתי איזה נגיעה בכתף שגרמה לי להסתובב ולראות את הנסיכים מסתכלים עליי במבט מבולבל "למה אתה עירום הנסיך טאהיונג?" שאל אותי הוסוק הקטן ואני כזה... עירום? הורדתי שכבה מותק.
"אני לא עירום הנסיך הוסוק אני פשוט מתאמן וחם" אמרתי להוסוק בזמן שראיתי את המבט של האחרים על הגוף שלי, הגוף המצולק שלי.
"לא זכרתי שהיו לך כל כך הרבה צלקות הנסיך טאהיונג" הנסיך נאמג'ון אמר כשהסתכל על הגוף שלי ופשוט הרגשתי מוזר והרמתי את הבגדים שלי מהחול, שם את החלק העליון שמכסה לפחות את הצלקות וממשיך להשים עליי עוד שכבות מקוללות.
"למה הגעתם לכאן כולכם?" שאלתי את הנסיכים המתוקים אחיי הקטנים שלא ידעתי שקיימים בכלל והנסיך יונגי ענה לי "שמענו שיצאת מחדרך הנסיך טאהיונג, דאגנו כשלא הסכמת לאף אחד להיכנס לחדרך" יונגי הקטן אמר וג'ימין הנסיך השלים אותו "אתה יודע כמה באתי! באתי יותר מחמש פעמים לראות אותך אבל אפילו לא הכנסת אותי! נפגעתי ודאגתי שקרה לך משהו שם בפנים!" אויש הוא כזה חמוד בקול הצפצף הזה.
אוי כמה שאני מתגעגע לג'ימין שלי.
"זה בסדר, הייתי בטראומה מסוימת וזה עבר" אמרתי בחיוך קטן "אני מאוד מקווה" אמר הנסיך ג'ין בשקט אבל כמו שאמרתי קודם, הדבר היחיד שאני מתגאה בו וזה האוזניים שלי, אני שומע הכל.
וואלה שאני יתגעגע אליהם קצת כשאני יחזור... הם נחמדים בסך הכל.
טוב מחר בערב אה? חוזרים מחר.
אחרי בערך איזה 10 דקות שדיברנו ביננו על מה שהיה וכל השיט הזה, הם הלכו לעיסוקיהם והשאירו אותי לבד במתחם האימונים.
רק אני והשומרים שמסביבי.
פרק קצר אני יודעת.
מבטיחה לחזור בקרוב!
מתכונות ובגרויות והרבה מבחנים כל יומיים עד סוף החודש °_°
עוד עבודת 30% בלשון יש לי לעשות...
בהצלחה לי!!
YOU ARE READING
◇The Kingdom◇ |Taekook♡|
Fantasyקים טאהיונג שף מפורסם שאף פעם לא האמין בגורל, הוא מאמין בעבודה קשה ושהיא תמיד משתלמת. ג'ון ג'אנגקוק הוא סטודנט שהמודל לחיקוי שלו והקראש הסודי ביותר שלו🤫 הוא קים טאהיונג. ג'אנגקוק לעומת טאהיונג, תמיד האמין בגורל. ג'אנגקוק תמיד רצה לראות את טאהיונג מ...
