קים טאהיונג שף מפורסם שאף פעם לא האמין בגורל, הוא מאמין בעבודה קשה ושהיא תמיד משתלמת.
ג'ון ג'אנגקוק הוא סטודנט שהמודל לחיקוי שלו והקראש הסודי ביותר שלו🤫 הוא קים טאהיונג.
ג'אנגקוק לעומת טאהיונג, תמיד האמין בגורל.
ג'אנגקוק תמיד רצה לראות את טאהיונג מ...
_טאהיונג_ אני לא מאמין שבן אדם מהעתיד הרחוק מכאן תקוע כאן, איתי בג'וסון המקוללת.
כנראה שנסעתי לחינם בספינה מטלטלת ימים שלמים ואיבדתי כ-5 חיילים שאהבתי במהלך מתקפת פתע.
~פלאשק~ "זה יקח עוד זמן רב, סו-ג'ון?" שאלתי את סו-ג'ון באנגלית כשהרגשתי איך הרגליים שלי מתות באופן סופי. קרוב אמרת? אני הולך כבר שעה!
"רק עוד כמה דקות הוד מעלתך" אמר סו-ג'ון כשהוביל את הדרך ביחד עם אשתו שכנראה ידעה איפה המכתב.
"הוד מעלתך זה לא מוצא חן בעיניי" אמר בו-גום כשהוא בחן את הסביבה ביסודיות, כמו שאר החיילים הג'וסונים והסיניים שאבטחו את המלך שהתעקש לבוא איתנו.
"מה כבר יכול לקרות כאן בו-גום? אנחנו בקניון" שאלתי וכשאמרתי קניון, לא התכוונתילמרכז קניות החלומי שאליו אני כל כך מתגעגע אלא לקניון שיש במדבר עם האבנים הגבוהות והחול, כן הגענו לפו. איכשהו.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
זה משהו כזה. זאת תמונה מהזיכרון שלי אז תהנו. כי זה לא יקרה הרבה.
"בכל זאת הוד מעלתך, זה לא היה בתכנון" הסביר לי בו-גום ואני נעצרתי לרגע כמנוחה קצרה "הרי אני אוהב הפתעות, אתה לא יודע?" אמרתי בקריצה כשהסתכלתי על הפרצוף המופתע של בו-גום רגע לפני שהתחלתי ללכת שוב.
מצפה שהוא יעקוב אחריי אבל לא, הוא נשאר במקום עם הבעה מופתעת על פניו.
"מה יש לך?" אמרתי כשהשיירה עם הסוסים כמעט דרסה אותו אבל במזל שמלווה באינסטינקט שלי, משכתי אותו לפני שנדרס סופית. הרי לא באלי שימות, לא באלי שאף אחד ימות או יפגע גם אם אני שונא אותו ממש.
"נהגת לומר לי זאת הרבה הוד מעלתך, כנראה שזיכרונך באמת חוזר" הסביר לי בו-גום ואני הנהנתי, כנראה שהנסיך השקרן גם אוהב הפתעות.
"יש עוד הרבה זמן-אח!" אמרתי כשנתקעתי במישהו ונפלתי על הרצפה, נראה כמו נער צעיר שמיהר ומייד החרבות הופנו כלפיו.
"אתה בסדר הוד מעלתך?" עזר לי בו-גום לקום "איך אתה מעז לפגוע בנסיך הכתר של ג'וסון!?" צעק המינג הגדול ואני הרגעתי אותו "זה בסדר, לא קרה שום דבר רואה? אני בסדר" אמרתי והתחלתי לזוז, לבסוף לחייך כשאני מושיט את ידי ועוזר לנער לקום.
