27

156 24 6
                                    

_כללית_
"פתחו את הדלתות!" צעק המלך אל השומרים שמיהרו לפתוח את הדלתות אך רגע לפני שהדלת נפתחה נשמעה הצעקה של הנסיך "אל תכניסו אף אחד!!".

השומרים לא ידעו אם לפתוח את הדלתות או לא, מצד אחד הוראת המלך ומצד שני הוראת הנסיך.

"פתחו את הדלתות" המלך אמר במבט רציני לשומרים שמיהרו לפתוח את הדלתות, המלך נכנס פנימה לבדו, עובר דרך כל הדברים המרוסקים והכדים השבורים עד שהגיע אל הנסיך שעדיין נמצא באותו מקום ובאותו מצב כמו קודם.

"אמרתי לא להכניס אף אחד" טאהיונג אמר בלחש כשראשו עדיין מכופף בתוך ברכיו "טאהיונג-אה" קרא המלך אל הנסיך וטאהיונג מייד הרים את ראשו "אתה-" אמר טאהיונג בחריקת שיניים ומבט כעוס "אני?" שאל המלך וטאהיונג נאנח כשקם במהירות "אתה יכול להדיח אותי? אפשר להדיח פו נכון? תוציא אותי מהמקום הזה!" טאהיונג החזיק את ידו של המלך כשירד על הברכיים שלו והמלך לא ידע מה לעשות או מה קורה פו בכלל.

"טאהיונג-אה?" אמר המלך ותפס את ידו של הנסיך, מרים אותו "לא! שמע-שמעתי מג'ימין שאם מישהו לא מתנהג טוב או משהו כזה אפשר להדיח אותו! אפשר להדיח אותי? תדיח אותי ותוציא אותי מהמקום הזה! אני מתחנן הוד מעלתך!" טאהיונג אמר כשהוא עדיין על ברכיו, מתחנן למלך.

"טאהיונג-אה! מה פשר ההתנהגות הזאת! קום מייד!" צעק המלך לנסיך וטאהיונג מייד קם והסתכל אל המלך בעיניים מלאות בדמעות ופנים חסרי הבעה "תוציא אותי מכאן, אני לא רוצה למות פו" המלך לא ידע למה פתאום ההתנהגות של הנסיך השתנתה.

"תסביר לי מה קרה, לאט טאהיונג-אה" אמר המלך לטאהיונג שנשם מעט לפני שענה "אתה יודע שהרעילו אותי, אני לא מתכנן למות במקום הזה הוד מעלתך אז אני מבקש ממך שתוציא אותי מהארמון הוד מעלתך" טאהיונג אמר בנשימה אחת והמלך נאנח "החשודות כבר הודו, והן כבר נהרגו, לא יקרה לך דבר טאהיונג-אה" המלך אמר וההבעה של טאהיונג הייתה מבולבלת וזה בלבל גם את המלך.

"מה זאת אומרת נהרגו? מי הרג אותן?" שאל טאהיונג והמלך פער את עיניו "אתה" ענה המלך וטאהיונג התחיל לצחוק "אתה אומר שהרגתי מישהו? אין סיכוי" טאהיונג אמר והסתכל על המלך כשהוא עדיין מצחקק עד שהמבט הרציני של המלך גרם לו להפסיק "לא הרגתי אף אחד" טאהיונג אמר גם הוא בהבעה רצינית "אינך זוכר?" שאל המלך בדאגה "מאז שנולדתי אני לא הרגתי אף אחד, אולי הרעלתי אבל זה היה לגמרי בטעות" אמר טאהיונג למלך ואז תיקן את עצמו "לא שאני זוכר".

'אייש עם הדמות הזה של הטאהיונג הזה' טאהיונג חשב.

"טאהיונג-אה, אתה באמת לא זוכר?" שאל המלך את הנסיך והנסיך הנהנן לחיוב "אתה הרגת את המשרתות באולם סאונג'אונג לפני שלושה יממות" המלך אמר וטאהיונג הפנה את מבטו הצידה "תוציא אותי מכאן!!" טאהיונג צעק לאחר כמה שניות של דממת אלחוט "תוציא אותי!!!" הוא צעק והתכופף לישיבת צפרדע עם הידיים על האוזניים "אני רוצה הביתה!!!" צעק הנסיך בקול חזק מאוד "אני רוצה לג'ימין!!!!" טאהיונג המשיך לצעוק בקול רם.

◇The Kingdom◇ |Taekook♡|Where stories live. Discover now