_טאהיונג_
"מה זאת אומרת הוד מעלתך? נסה להסביר לי" אומייגד איזה נחמד וחמוד הוא, טוב שיש לי את בו-גום פו באמת. אם לא הייתי משתגע.
"גב. גב של גבר." זה מה שאמרתי כשלא ידעתי איך לנסח את זה בצורה... פחות... פחות.
"גב של גבר?" הטה בו-גום את ראשו ואני חייכתי כשגיחכתי על עצמי, אני כל כך מפגר.
"ראיתי גב של גבר, דיברנו על הנישואים שלי עם הנסיכה" חסכתי בירידה לפרטי פרטים מסיבות אישיות "על הנישואין עם הנסיכה?" שאל בו-גום כשראשו חזר למצב הרגיל שלו, ישר כפלס.
"כן, התנגדתי לעניין. אבל הוא תמך בזה." הסברתי לבו-גום כשהנהנתי לחיוב "אתה יודע מי זה?" שאל אותי בו-גום ואני הנדתי את ראשי לשלילה.
"הייתה לי הרגשה שאני מכיר אותו אבל... אני לא" הסברתי או יותר נכון ניסיתי להסביר הכי טוב לבו-גום.
"חשבתי שאולי אתה תדע מי זה" אמרתי לבו-גום שהרים את גבותיו "איך אני אדע הוד מעלתך?" שאל אותי בו-גום וגרם לי לתהות, הם לא היו חברים טובים הנסיך השד הזה ובו-גום?
הם אמורים לדבר על הכל לא? הם חברים אחרי הכל.
"היית חבר קרוב של הנסיך יון אני מתכוון, חבר טוב שלי. הנסיך טאהיונג" אייש טאהיונג פשוט אייש איתך, חייכתי חיוך מבוייש.
"היינו קרובים הוד מעלתך, אך לא מספיק כדי לדבר על פרטים אישיים מחייך" אמר בו-גום ואני נאנחתי, לעזאזל שד מקולל למה אתה לא סומך על אף אחד מספיק כדי לספר משהו! אפילו הכי קטן! איזה חיים חיית? חיים בודדים אני מניח.
זה עצוב. אבל זה לא גורם לי לרחם עליו אבל טיפה.
"אין לי כוחות כבר למקום הזה" נשכבתי לאחור ובעטתי באוויר, לא דופק חשבון לבו-גום כי את האמת באמת שאין לי כוח. אני פשוט רוצה לחזור לחיים שלי, חייתי פו יותר מחודש ואני עומד להשתגע.
אני לא יודע איך אנשים עושים את זה כל החיים. אוי בתקופה שלי יש לי מוניטין, יש וולט, יש לי מטבח, יש לי חיים, יש לי את ג'ימין שלי, יש לי את יונגי, יש לי את הבית והמרחב הפרטי שלי... לא כל כך פרטי עם ג'ימין אבל הבנתם.
יש לי את החיים שלי בקיצור ולפו אני לא שייך.
"טוב אני צריך ללכת בו-גום" החלטתי לקום על רגליי ובו-גום קם אחריי עם הבעה מבולבלת "לאן אתה הולך הוד מעלתך? רק הגעת, חכה כמה רגעים ואני יביא תה" אם כמה שזה פיתה אותי לשתות תה עם בו-גום, החלטתי שאני צריך ללכת.
משהו לא בסדר במקום הזה, אני מרגיש כאילו משהו תקוע לי בגרון. תה לא יעבור לי בגרון גם אם אני ירצה.
"לא צריך, תודה בו-גום אני אלך עכשיו" הורדתי את ראשי אליו והוא קד אליי "בכל זאת אולי אלווה אותך הוד מעלתך?" חייכתי חיוך קטן והנדתי את ראשי בשלילה "אני רוצה לנשום אוויר" אמרתי ויצאתי מהביתן שלו, וואו עכשיו אני יכול לנשום.
YOU ARE READING
◇The Kingdom◇ |Taekook♡|
Fantasyקים טאהיונג שף מפורסם שאף פעם לא האמין בגורל, הוא מאמין בעבודה קשה ושהיא תמיד משתלמת. ג'ון ג'אנגקוק הוא סטודנט שהמודל לחיקוי שלו והקראש הסודי ביותר שלו🤫 הוא קים טאהיונג. ג'אנגקוק לעומת טאהיונג, תמיד האמין בגורל. ג'אנגקוק תמיד רצה לראות את טאהיונג מ...
