◇The Kingdom◇ |Taekook♡|

4

_כללית_
**כעבור שלושה ימים- ביקורו של מלך שושלת ג'וסון בשושלת מינג בסין**

טאהיונג כבר התעורר אבל היה חלש מידי כדי לקום מהמיטה ולהתהלך בחופשיות, אבל זה לא שינה לו משהו כי הוא היה שקוע במחשבותיו שבניהם נשאלה השאלה 'איך זה אפשרי לחזור בזמן?' הרי קים טאהיונג רק עבר תאונה, הוא היה אמור להיות בסדר... או מת.

טאהיונג חשב על האפשרות שזה חלום או שהוא בקומה בעקבות התאונה אבל הכאב שחווה מייד פסל את האפשרות הזאת.

"פאק זה כואב" הוא קילל כשזז מעט כדי לקבל תנוחה יותר טובה.

מידי פעם הגיעו אליו כמה אנשים עם שיריון מוזר כזה ורופא שבדק אותו.

תוך כמה רגעים נפתחה דלת החדר שבו טאהיונג שהה והרבה חיילים ואנשים במדים מלכותיים נכנסו והבהילו אותו, את חלקם הוא זיהה כמו את האיש המפחיד שהציל אותו והאיש שפצע אותו והאנשים שהיו בבריכה והאיש שביקש ממנו תג זיהוי.

"טאהיונג זה אבא" אמר מישהו מבוגר לפי ששפט אותו טאהיונג, אבל אבא? הוא אפילו לא דומה לאבא שלו.

"וזה אני היי" טאהיונג אמר בציניות והתיישב על המיטה בכאב "מאיפה אתה יודע את השם שלי?" טאהיונג שאל בתהייה "ומי אמר שאתה אבא שלי?" שאל שוב טאהיונג והמבוגר נראה מבולבל, ולא רק הוא כולם בחדר היו מבולבלים.

"טאהיונג-אה..." המבוגר אמר במבט שטאהיונג לא יכל לקרוא "המלך או נסיך הכתר של המקום הזה יש מצב שאתה נותן לי ללכת מפו?" טאהיונג שאל ואיבד כל צל של פחד כי כבר לא אכפת לו, הוא צריך למצוא דרך לחזור וגם הם לא הרגו אותו עד עכשיו אז למה שיהרגו אותו עכשיו?

"טאהיונג-אה..." המבוגר שוב אמר וטאהיונג נאנח "תקשיב אג'ושי, אין לי מושג מי אתה. אני רק רוצה לחזור הביתה המקום הזה מאוס עליי" טאהיונג אמר במהירות וקם מהמיטה באנקת כאב קטנה "נפגעת איפשהו!? טאהיונג-אה!?" המבוגר מיהר להגיע אליו וטאהיונג התרחק

"I just want to go home!! Please leave me alone why are you all doing this to me!!? Why!?!!!"

טאהיונג צעק והתיישב על הרצפה עם דמעות בעיניו.

"Just leave me alone"

טאהיונג חזר על זה שוב ושוב כשהתחיל לבכות, נסיך הכתר של שושלת מינג והנסיך השני של שושלת ג'וסון הורו על החיילים לצאת ואיתם יצא גם הנסיכים של שושלת מינג כך שרק משפחת המלוכה של ג'וסון נשארה החדר.

המבוגר התכופף וחיבק את טאהיונג שפשוט התפרק שם, כואב לו פיזית והוא לא יודע איפה הוא בכלל.