◇The Kingdom◇ |Taekook♡|

28

_בו-גום_

לא כואב לי.

אבל אני מנחש שכואב לו.

מאיזושהי סיבה, אני מרגיש שכואב לו.

המילים שהוא בוחר לתאר את עצמו.

מפלצת.

הוא לא מפלצת, טאהיונג לא מפלצת.

הוא פגוע.

החיילים שלי ליוו אותי למרפאה, המשכתי לומר שאני בסדר אבל הם מתעקשים.

זה רק שריטה, זה לא קרוב למה שבאמת מגיע לי.

***למחרת***

_טאהיונג_

"הוד מעלתך אתה צריך להתעורר!!" שמעתי את הסריס מדבר, אני עדיין פו.

פתחתי את העיניים, נרדמתי בישיבה.

לעזאזל עם המקום הזה.

"הוד מעלתך התעוררת!?" למה הוא ממשיך לנסות להעיר אותי?

מאתמול הדלת הזאת לא נפתחה ולא השמעתי קול, למה הוא מציק לי!?

קמתי מהרצפה, הסתכלתי על החדר, רק בלגן.

אני עייף.

חזרתי לרצפה, הפעם נשכבתי עליה.

_כללית_

המלך הגיע אל מגורי נסיך הכתר בשעות הבוקר המאוחרות.

"פתחו את הדלתות" הוא אמר והדלתות נפתחו במהירות, לראשונה מאז התקרית.

המלך נכנס פנימה והדלתות נסגרו אחריו.

המלך עבר את בלגן שנשאר מאז אתמול אך הוא ראה משהו שונה.

על הרצפה היה חרוט בקטן: 'miss all'.

המלך היה צריך להתכופף כדי לראות מה רשום וכשהתכופף וראה מה רשום הוא נאנח מעט כי לא הבין, הוא קם בחזרה והסתכל על הנסיך ששוכב על הרצפה בפינת החדר, רחוק מכל הבלגן.

המלך התקרב אל הנסיך היושן בשקט כדי לא להעיר אותו, הנסיך שכב בצורה שיכל לתפוס את רגליו (תנועת עובר) והיה נראה כל כך שליו.

"אתה חייב להמשיך ולחיות טאהיונג-אה, אני יודע שקשה להמשיך אך אתה חייב" המלך לחש אל הנסיך "אתה חייב" הוסיף המלך והעיר את הנסיך "טאהיונג-אה, קום" המלך ניער מעט את הנסיך ונעמד במהירות "נסיך הכתר, קום!" צעק המלך וטאהיונג קם במהירות בבהלה, כשראה את המלך נאנח "אני עדיין כאן" טאהיונג לחש שהמלך לא ישמע.

"אתה צריך לקום, עכשיו" אמר המלך לטאהיונג שנאנח וחזר לשכב אחרי שאמר "לא תודה" המלך עצם את עיניו לרגע, לקח נשימה עמוקה וצעק "אתה תקום!!! מיד!!" ותפס את הזרוע של הנסיך, לאחר שבחן שהיא לא הזרועה הפצועה ומשך את טאהיונג החוצה.

"תעזוב אותי!!" צעק טאהיונג והשתחרר מאחיזת המלך כשהגיע לסוף החדר, רגע לפני היציאה.

טאהיונג קם במהירות וסידר את הבגדים שלו "מי אתה חושב שאתה פאקינג נוגע בי!!? אני לא פאקינג מכיר אותך ואתה גורר אותי כמו כלב!? לעזאזל עם המקום הזה לעזאזל עם הטאהיונג הזה לעזאזל איתך!! צא לי מהחדר לפני שאני יהרוג את עצמי ואותך!!" צעק טאהיונג כשתפס בחוזקה את אחד משברי הכדים שהיו מפוזרים על הרצפה.