מקדש קא-אי ניצב מולי, עמודי גרניט ואבן עמדו משני צידי הפתח, פירמידת האבן האפורה הוסתרה מעט בידי הג'ונגל הרחב, בתוך הפירמידה ניצבו שורות של ערוגות אבן לבנה, צמחים פורחים של אש האחרון מתוכם, במרכז הפירמידה בערה אש אדירה, סביבה כרעו והשתחוו גברי חשופי חזה, מזמרים בשפה שאבדה לכל מלבד להם.
פסעתי קדימה, ליבי הלם בחוזקה, האש האדירה צרבה את עורי, אך לא עצרתי, המזמורים הקצביים פסקו באחת, שניים מהסוגדים החלו לזמר בקול מהיר, האחרים מיהרו להצטרף אליהם, בכל צעד שעשיתי הכהנים החישו את קצב המזמורים, עמדתי אל מול האש, נשמתי עוד נשימה אחרונה, ואז פסעתי אל תוך האש, גלימותי התכלו באש ולאחר מכן גם גופי, הייתי לאש, הייתי לאחת עם קא-אי.אם אהבתם אל תשכחו להצביע
YOU ARE READING
רסיסי סיפורים
General Fictionבריק שבין העולמות מסתחררים להם רסיסי סיפורים, מנצנצים באור יקרות בחשכת הנצח. הם לוחשים לנו על מקומות רחוקים, קסם ומיסתורין, תרבויות עתיקות וטכנולוגיות מפותחות. מעטים בלבד זוכים לבקר בהם ועם ביקורם מתחיל העולם לנוע, דמויות נוספות נבראות, העולם מתרחב...