רסיסי סיפורים

סלינה אלת הירח

הקטע השלישי והאחרון להיוםם

סלינה רכנה אל הנהר, אור הירח משתקף במימיו כמו באלפי רסיסי זכוכית. האלה הצעירה הנמיכה את כף ידה אל תוך המים, סביב ידה החלו לרצד תמונות זעירות, האור נשבר על קצוותיהם החדים אך עם זאת רכים. כל ניצוץ הראה תמונה זעירה, אחד מציג אדם מקבל תעודת הוקרה, השני מראה זוג מאושר ביום חתונתם, והשלישי תינוק רך שרק נולד, אלפי תמונות אחרות בעלות טבע דומה ריצדו במים. סלינה חייכה חיוך נוגה, היא התאבלה על החלומות שלא היה בהם עוד צורך, שקלטו אלת החלומות חדלה מלשלוח אל עולמם של בני התמותה לאחר שהתגשמו. אך אף את שמחתה של האלה הנערה היה ניתן לראות בחיוכה העדין. היא הניחה לירח המרחף בשמיים להתמלא ולהאיר את הנהר שזרם דרך ממלכתה, היא שמחה על הצלחתם של בני התמותה, על שחלומותיהם התגשמו מתוך מרקחת הקסמים שיצרה בשירתה קלטו. היא שמחה שבני האדם שכל כך אהבה הגשימו את חלומותיהם והשתוקקה שירד הערב והיא תוכל להשגיח עליהם במבטה מן הלבנה. הם היו, אחרי הכל, בסך הכל בני תמותה, ונזקקו להשגחתה המסורה בעולמם המשונה.

אם אהבתם אל תשכחו לתת כוכב, הקטע הבא למרתון יעלה מחר ובייייי

נ.ב: הקטעים הבאים יהיו יותר ארוכים מקווה שתהנווו