רסיסי סיפורים

לוכד החלומות

מיראן שרטטה במטה מעגל זוהר כנגד לוכד החלומות, קולות לוחשים פרצו ממנו באחת, ריק בהה בסקרנות, "מה לכוד שם?" שאל.

"אי אפשר לדעת, לוכדי החלומות נועדו ללכוד רוחות רעות" הסבירה מיראן "הלוכד הזה פעיל כבר מאות שנים, אין לדעת אליו זוועות לכודות כאן." מיראן המשיכה בלחש, מתווה סמל במרכז המעגל ולוחשת מילה, הסמל התפוצץ באור, קולות צרחה מחרידים הדהדו בחדר. "מה את עושה?!" שאל ריק בכעס.

"משיגה את המידע שלי כמו שהסכמנו" רטנה מיראן.

" ההסכם היה שתגרשי את מה שלכוד שם לא שתעני אותו!" כעס ריק.

"ההסכם היה שאני אקבל את המידע שלי ממנו ואפטר ממנו." דייקה מיראן.

"אני לא יכול לתת לך לענות אותו! הם כמוני!" קרא ריק, להבות טורקיז אופפות את ידיו.

"הוא לא כמוך ריק! הם בחרו ברשע!" צעקה מיראן. "אני עושה טובה לעולם!."

"מצטער" אמר ריק וזינק לעברה, מניף את אגרופיו. מיראן זינקה לאחור, מתחמקת, מעגל האור התפוגג, קול הצרחה פסק. "חתיכת..." סיננה מיראן והניפה את מטה, להבה סגולה נדלקה בראש המטה, מיראן החלה למלמל לחשים, מסחררת את המטה, מעגל של להבות סגולות הופיע ונורה לעבר ריק, כובל אותו באש. ריק נאבק בכל כוחו, אך הלהבות הכובלות מנעו מכפות ידיו אפופות הלהבות מלזוז. " זה מה שקורה כשעומדים לי בדרך." סיננה מיראן, היא הניפה את המטה וחבטה בראשו של ריק, עיניו התגלגלו לאחור וגופו נרפה, האש הסגולה נמוגה ומיראן חזרה להטיל את הלחש שהופסק.

חזרתייי!

אני יודע שלא העליתי כלום כבר די הרבה זמן אבל עכשיו סוף סוף החופש הגדול ויש לי זמן, אני אשתדל להעלות רסיס לפחות פעם בשבועיים, מצטער על האיכות של הרסיס הזה אבל אני בחצי מחסום כתיבה וזה מה שהצלחתי לכתוב. אני גם אשתדל להעלות פרק לזרוק לי מילה פעם בשבוע אז מוזמנים לבדוק.

נתראה עוד שבועיים!