רסיסי סיפורים

כך נכתב בכוכבים

"מי אתה? איך נכנסת לכאן?" שאל המלך בחשדנות.

"אני רק מספר סיפורים צנוע." אמר קולו המוכר של מספר הסיפורים, מגיח מבין הצללים.

המלך נאנח. "איך אתה נכנס לכאן כל הזמן?" הוא שאל.

"למה אתה מתכוון? " היתמם מספר הסיפורים.

"אתה יודע על מה אני מדבר." אמר המלך. "למען האמת אתה יודע הרבה יותר ממה שאתה אמור לדעת."

מספר הסיפורים חייך חיוך קליל, "אני יודע רק מה שאני צריך לדעת למילוי תפקידי, מלכי." הוא אמר.

"ספר לי סיפור אם כן." ציווה המלך. מתיישב בכבדות על המיטה.

"בוודאי מלכי." אמר מספר הסיפורים. "על מה תרצה לשמוע?"

"ספר לי על העתיד."

"מספר הסיפורים נתן בו מבט מוזר. "העתיד מלכי?"

"ספר לי על העתיד מספר סיפורים." התעקש המלך.

אני לא מבין מלכי. אני לא יודע את העתיד."

"אני יודע למה אתה מסוגל. ספר לי על העתיד או שתירקב בצינוק בחודש הקרוב." איים המלך, מילותיו זורמות באדישות כמו דיבר על מזג האוויר.

עיניו של מספר הסיפורים הבריקו בכעס. "כמובן מלכי." הוא נכנע, שולף שקיק קטיפה ממקום נסתר בגלימותיו. "בחר את גורלך, הוד מעלתו." אמר והושיט לו את השקיק, קולו נוטף ארס. "הישמר. ברגע שיחרטו המילים באבן אין דרך חזרה."

המלך תחב את ידו לשקיק, סיפוק ממלא את פניו. קול מתכת מקרקשת נשמע בעוד אצבעותיו מפשפשות בין עיגולי המתכת. לבסוף הוא שלף מטבע זהב כבד, כוכב מסוגנן מוטבע על צידו האחד. המלך הפך אותו בידו בסקרנות, מביט בצידו השני עליו נחרטו המילים 'זה דבר הכוכב'. המלך נעץ במספר הסיפורים מבט שואל. "הו מלכי." אמר מספר הסיפורים, מבט מבעית בוער בעיניו העמוקות. "ייתכן ששפטתי אותך על יחסך המחריד מוקדם מדי. אחרי הכל, אתה תהיה קורבנו של הנשגב מכל."

המלך החוויר כדף ישן. "צא!" הוא פקד כאחוז שד.

"כמובן מלכי." הוא לחש, חיוכו הרחב רודף את המלך עד סופו המר.

זה היה זה.  מקווה שנהניתם (:
אז בהתחשב בכל מה שקורה כרגע אני רוצה להגיד כמה מילים, קודם כל, אני מקווה שכולכם בסדר. הכל יהיה בסדר בסוף.  אם מישהו צריך לדבר על זה אני כאן (למרות שרק ריי מגיבה פה)
כן אז בזמן שאני כותב את זה התחילה לי אזעקה אז יאי. הכל יהיה בסדר❤️
אם נהניתם אל תשכחו לתת כוכב ולהגיב, בתקווה שאני אצליח לכתוב כמה שיותר כדי להסיח את דעתכם (שמונה וחצי קוראים מהממים שלי), ביייייי