רסיסי סיפורים

זאס טם

היי!!

אז אני יודע שהבטחתי להתחיל להעלות קבוע, ואני באמת מתנצל שלא עמדתי בזה, דברים קשים קרו אבל עכשיו הכל בסדר (עד כמה שדברים יכולים להיות בסדר בכיתה יא) ואני מוכן לנסות לחזור לזה!

אקפוזיציה קטנה כי לא נראה לי שמישהו מכיר את הדמות, זאס טם (דמות מהלור של ממלכות נשכחות- D&D) הוא מעלה מתים שהקים ממלכה בשם ת'אי שכל האצולה בה מכשפי של מוות וזה. כל שאר מה שיש כאן הוא לחלוטין המצאה שלי ולא מופיע בשום מקום אחר.

"אני הוא מוות" לחש זאס טם, עצמותיו מבהיקות באור חיוור.

עיניו של ראן נפערו באימה, דמעות החלו זולגות בחוסר שליטה על לחייו, "לא... לא... לא! " צרח, הלהבות השחורות שאפפו את גופו השלדי של זאס טם צרבו את גופו. זאס צחק, " עידן החיים נגמר בני תמותה." אור מחליא זרח בעיניו, כוחם של אלפי אלמתים בער בהן, כל ממלכת ת'אי ומכשפיה החצי החיים תדלקו עכשיו את כוחו וטירופו של זאס, הוא היה המוות, כל הבוז שרחש לחיים בער בעיניו בשנאה יוקדת,, כף ידו הכחושה נשלחה לאחוז בגרונו של ראן, פיו התווה מילה דוממת והחיים עזבו את גופו של ראן, מותירים רק את הבעת החרדה שנצרבה בפניו כסימן לכך שאי פעם חי.

זאס טם הפעיל את כוחו שנית, גופתו של ראן התרוממה, גל של ריקבון עבר בו ועיניו נפערו באחת, "אני קיים כדי לשרת" לחש הזומבי, עצמותיו משמיעות צליל ניפוץ כשסידר את גופו בתנוחת עמידה; הצמד החל הולך לעבר הריסות הארמון של ת'אי, האור הקלוש שהפיק ליקוי החמה האיר בקושי את העצמות והגופות שהיו שייכות למכשפים האדומים של ת'אי שקרסו והיו לכוחו של זאס. כשהגיעו להריסות חדר הכס פקד זאס: "חפש את קריסטל חצות" הגופה הצייתנית החלה לפשפש בהריסות, תרה אחר הגביש הידוע לשמצה. כשמצא את הקריסטל הושיט אותו לזאס טם בכריעה, הליץ' חטף את הקריסטל והחל ממלמל רצף של מילים בשפה לוחשת, עצמות ריחפו מכל עבר, מרכיבות מטה עצם שעליו הניח את הגביש השחור, "ועכשיו בני, הגיע זמנו של העולם." לחש זאס טם, אדון המתים.

היי! שוב אני (:

אני עומד לפתוח ספר חפירות, יאי! הידד! וכדומה, ושם אני אפרסם את הטירוף שרץ לי במוח (וכנראה דברים עמוקים בהגזמה שלא כדאי לחלוק עם זרים) אז נורא ממליץ להצטרף גם לשם!

והיו שלום שלושה אנשים שקוראים ו@starsofcheese (התגעגעתי רצחחחחח)

ביי(:

העלתי את זה אתמול אני נשבע, אין לי מושג למה זה לא עלה ואני ממש מתוסכל