הארי הסתובב בספרייה עם הרמיוני כשהיא מניחה את הספרים שלה.
"את בסדר?" שאל הארי. "אני יודע שעבר שבוע מאז שרון נישק את לבנדר..."
"לא אכפת לי." הרמיוני אמרה בקלילות. "יש לו לגמרי את הזכות לנשק את מי שהוא רוצה. האם קיוויתי שנלך יחד למסיבת חג המולד? כן. אבל בהתחשב הנסיבות, נאלצתי לתכנן תוכניות אחרות."
"אה. ובכן, רק חשבתי שמכיוון שאף אחד מאיתנו לא יכול ללכת עם מי שאנחנו רוצים, נוכל ללכת ביחד. את יודעת, כידידים."
הרמיוני נשענה על אחד השולחנות. "למה לא חשבתי על זה?"
"אז כבר שאלת מישהו אחר?"
"כן, אני כל כך מצטערת."
"זה בסדר, את מי שאלת?"
"זו הפתעה. את מי אתה מתכוון לשאול? ומי זה שאתה לא יכול ללכת איתו למסיבה?"
הארי הסמיק. הוא לא הבין שהוא הרפה מזה שהוא לא יכול ללכת עם דראקו. הרמיוני לא ידעה שהוא מתכוון לדראקו אז הוא אמר, "ג'יני. רציתי ללכת עם ג'יני אבל היא תביא את חבר שלה."
"טוב, אתה לא יכול פשוט להגיע לבד. אתה רואה את הבחורה הזאת שם?" הרמיוני סובבה את ראשה לעבר ילדה שישבה בפינה. "זו רומילאדה ויין. היא מנסה להגניב לך שיקוי אהבה."
"באמת?" שאל הארי, מבולבל.
"היא מתעניינת בך רק בגלל כי היא חושבת שאתה הנבחר."
"אבל אני הנבחר." זה הקנה לו מכה בראש עם הספר. "אוקיי, סליחה, זה היה בצחוק. אני אזמין מישהי שאני מחבב. מישהי נחמדה."
°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•
הארי ממש לא רצה ללכת למסיבת חג המולד של סלגהורן. הארי אהב את לונה אבל הוא תהה איך זה יהיה אם הוא ילך עם דראקו. עברו רק שבועיים מאז שפגשו באהבתם, אבל הארי נהנה מאוד. מערכת היחסים שלהם כללה בעיקר את התעללותם, אבל הם כן דיברו והארי התחיל לראות צד של דראקו שהוא מעולם לא ציפה לו. דראקו היה מצחיק וחביב כשהוא רצה להיות. הוא עדיין לא נפתח עד הסוף אבל הארי התחיל לפתוח אותו.
לונה והארי נכנסו למסיבה והתחילו להשתלב. הוא לא ראה את הרמיוני בשום מקום אז הוא התחיל להסתכל מסביב, והשאיר את לונה לדבר עם ג'יני ודין. לבסוף הוא מצא אותה מתחבאת מאחורי וילון.
"מה את עושה כאן?" שאל הארי.
"מתחבאת מהדייט שלי."
"ומי הדייט שלך?"
הרמיוני נראתה נבוכה. "מקלאגן."
הארי הרים גבה.
"אל תעשה לי את הפרצוף הזה. ידעתי שהוא הכי ירגיז את רון."
"אז הזוגיות שלהם כן מפריעה לך."
הרמיוני נאנחה. "כן. אבל אני אתגבר על זה."
לפני שהארי הספיק לומר משהו, ראשו של נוויל צץ מבין הווילונות. "מתאבנים?"
"לא, תודה." אמרה הרמיוני.
"הכל בסדר," הוא ענה. "הם מביאים ריח מסריח."
"במחשבה שנייה," הרמיוני לקחה את כל הצלחת והחלה למלא את פיה.
נוויל עזב לפני שמישהו אחר הציץ פנימה. זה היה מקאלגן. הרמיוני הצליחה לחמוק החוצה לפני שהוא הבחין בה והסתכל על הארי.
"ראית את גריינג'ר?"
"אתה כבר מתגעגע אליה?"
הוא נאנח. "אני חושב שהיא מתחמקת ממני."
הארי הניח יד על כתפו במעין תנועת הבנה לפני שעזב אותו. הארי לא רצה להכנס לתוך זה. הוא גם לא כל כך אהב את מקאלגן. הוא היה מפונפן לפעמים.
הארי הביט סביבו וחיפש את לונה אבל עיניו נמשכו להמולה שבאמצע החדר. הוא התקרב וראה שפילץ' מחזיק מישהו מהחליפה שלו.
"תראה את מי אני מצאתי אורב במסדרון. ללא ספק מנסה להתגנב למסיבה שלך." הוא גיחך.
"לא אכפת לי מהמסיבה המטופשת שלו," מישהו נהם והארי הבין שזה דראקו.
דראקו השתחרר מפילץ' והבריש את החליפה שלו. "ואם אי פעם תיגע בי שוב, מסריח שכמוך..."
"זה מספיק, אדון מאלפוי," סנייפ דיבר והביט בו. "אני אטפל בו." הוא אמר לסלגהורן ולפילץ' לפני שליווה אותו החוצה מהחדר.
הארי ראה אותם הולכים. ברגע שכולם חזרו לשיחות שלהם, הוא חמק אחריהם. הוא שוטט במסדרונות עד ששמע את סנייפ מדבר.
"נדרתי נדר כובל לאמא שלך כדי שאני אגן עלייך."
"אני לא צריך את ההגנה או העזרה שלך!" דראקו התפרץ.
הארי הסתכל מעבר לפינה כדי לראות את דראקו נשען על קיר בזרועות שלובות בזמן שסנייפ עמד מעליו.
"אל תהיה עקשן. אתה לא יכול לעשות את זה לבד."
"אתה לא יודע למה אני מסוגל. פשוט תעזוב אותי בשקט." דראקו אמר ודחף את סנייפ.
סנייפ נתן לו ללכת, מתבונן בנער פונה בפינה. הארי רצה לרדוף אחריו אבל כשסנייפ עמד במסדרון, הוא לא היה מסוגל. סנייפ התחיל ללכת לכיוון של הארי אז הוא הסתובב וחזר למסיבה.
YOU ARE READING
מלחמת שבירת הלבבות • פאנפיק דרארי מתורגם
Fanfiction"אתה יודע מה אני חושב?" הארי רכן מעבר לשולחן. "אני חושב שאתה מפחד. אתה לא לוקח סיכונים כמו הגריפינדורים." הוא לעג. "בבקשה, הגריפינדורים רק עושים את עצמם, הם פחדנים מבפנים." הארי חייך, מתיישב חזרה במושבו. "לא אני." "הוכח זאת." הארי קם והסתובב סביב הש...
