דראקו ישב בשיעור אומנויות האופל (זה כבר לא היה הגנה מפני כוחות האופל) כשוויזלי נכנסה בריצה.
"איחרת." קבע הפרופסור.
היא לא אמרה כלום, רק התחילה ללכת לכיוון השולחן שלה.
"את יודעת שאני לא סובל איחורים." הפרופסור שלף את שרביטו כשדראקו קם על רגליו.
"זו אשמתי." אמר דראקו. "ביקשתי ממנה שתביא לי ספר."
וויזלי הביטה אל דראקו בהלם כשהפרופסור העביר את מבטו לדראקו.
"אז אני מניח שלך מגיע העונש." הוא אמר והפנה אליו את שרביטו. "קרוקשיו!"
דראקו נפל על השולחן כשהכישוף השתלט עליו. בלייז תפס אותו כדי למנוע ממנו ליפול על הרצפה.
"הכל רק בגלל שהוא גרם למישהו לאחר?" בלייז התנפל על הפרופסור.
"כולם יודעים שהוא בוגד. מגיע לו הרבה יותר אם אתה שואל אותי. עם זאת," הלחש הוסר מדראקו והוא צנח על מושבו. "יש לי שיעור ללמד אז אנחנו פשוט נתכנן עונש לשבוע."
"שבוע? זה מגוחך!" בלייז השיב.
"אתה רוצה להצטרף אליו?" שאל הפרופסור.
"זה בסדר." אמר דראקו בשקט לפני שבלייז הספיק להשיב. "אני אהיה בסדר."
"עכשיו, בואו נחזור לשיעור."
°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•
וויזלי חיכתה לדראקו מחוץ לכיתה. דראקו אמר לבלייז שהוא יפגוש אותו בארוחת הערב כשהיא ניגשה אליו.
"היי." היא אמרה והתעסקה עם הרצועה של תיק הספרים שלה. "רציתי להודות לך על מה שעשית. לא היית צריך לעשות את זה."
"לא משנה מה קרה או לא קרה בינך לבין הארי, את עדיין בשבילו הרבה מאוד." ענה דראקו. "בגלל שאני לא יכול לעזור לו, המעט שאני יכול לעשות הוא לעזור לחברים שלו."
"מה קרה בדיוק? אתה יודע איפה הם?"
דראקו הסתכל מסביב לאולם שבו כמה אנשים הסתכלו עליהם. "אסור לנו לדבר כאן."
היא הנהנה. "אני יודעת בדיוק לאן ללכת."
דראקו עקב אחריה בכמה מסדרונות ואחרי כמה דקות, הוא הבין לאן הם הולכים. זוג ענק של דלתות כפולות נפתחו אחריהם ודראקו הלך בעקבותיה אל חדר הנחיצות. זה לא נראה כמו איך שהוא ראה את זה בפעם האחרונה. זה היה חלל פתוח ענקי עם שקי שינה שונים מסביב ודיוקן פשוט של סמלי בתי הוגוורטס על הקיר הרחוק.
"אנחנו באים לכאן לפעמים כשהמצב נהיה גרוע במיוחד וכדי לרפא את הפצועים." הסבירה וויזלי, כשהיא יושבת מול הדיוקן.
YOU ARE READING
מלחמת שבירת הלבבות • פאנפיק דרארי מתורגם
Fanfiction"אתה יודע מה אני חושב?" הארי רכן מעבר לשולחן. "אני חושב שאתה מפחד. אתה לא לוקח סיכונים כמו הגריפינדורים." הוא לעג. "בבקשה, הגריפינדורים רק עושים את עצמם, הם פחדנים מבפנים." הארי חייך, מתיישב חזרה במושבו. "לא אני." "הוכח זאת." הארי קם והסתובב סביב הש...
