49

549 47 22
                                    

דראקו התעורר לבד, עם תחושה לא נעימה בבטן. הארי עמד על המשמר אבל הוא היה אמור להעיר אותו כשיגיע תורו. דראקו קם, נעל מגפיים לפני שיצא מהאוהל כדי לשבת עם הארי. ליבו נפל כשראה שהארי לא שם. הוא רץ בחזרה לאוהל והעיר את גריינג'ר.

"גריינג'ר, תתעוררי. הארי לא נמצא."

היא מצמצה לעברו. "מה?"

"הארי לא נמצא."

היא התיישבה. "מתי? למה?"

"אני לא יודע. רק שמתי לב. אנחנו חייבים לחפש אותו."

היא הנהנה וקמה על רגליה. היא נעלה את נעליה ושתיהם שמו מעילים לפני שיצאו מהאוהל. היו כמה עקבות בשלג והם עקבו אחריהם. הם יכלו לשמוע רעש מלפנים והם הכפילו את קצבם. כשהם הגיעו לאגם, דראקו לא היה בטוח מה הוא רואה. הארי שכב בשלג, לא לבש דבר מלבד הבוקסר שלו, והיה רטוב. היה ענן של עשן כהה עולה מעליו, מראה את הארי וגריינג'ר מתנשקים. ואז הגיע וויזלי, אוחז בחרבו של גריפינדור, רץ לעבר העשן. הייתה רעש התרסקות ואז העשן נעלם, והוחלף בתיליון שבור.

"מה לעזאזל קרה עכשיו?" דראקו הביט בגריינג'ר שבוהה בוויזלי. זה לא הולך להיות נחמד אבל זה בטוח יהיה מצחיק לצפייה. עם זאת, הארי היה בראש סדר העדיפויות שלו כרגע. הוא רץ אל הארי. "אני פספסתי איזה טקס אפל?"

"לא שלנו." אמר הארי, הניח לדראקו לעזור לו לקום על רגליו.

"ויש סיבה שאתה כמעט עירום?"

"כן. אני נפרד ממך בשביל רון. אני מצטער שהיית צרעך לגלות ככה."

דראקו נחר. "אם בחרת בוויזלי על פני אז זה ברור שאין לך טעם טוב ומגיע לי יותר טוב."

"מה אני יכול להגיד? יש לי משהו לג'ינג'ים."

"מכה נמוכה."

"הו, עזוב את זה." הארי כרך את זרועותיו סביב דראקו. "אתה יודע שאני אוהב אותך."

"וג'ינג'ים."

"אני אוהב ג'ינג'ים, אבל יותר בלונדינים."

דראקו צחק. "אתה מגוחך."

"כן, אבל אתה מחייך בסיטואציה הזו אז יש לי את ההרגשה הזאתי כשנגמרו המים החמים עכשיו."

"אתה חייב מים חמים כי אתה לא מפסיק לרעוד."

"או שאני פשוט יכול להיאחז בך חזק יותר." ענה הארי והידק את אחיזתו.

"מה שאתה צריך לעשות זה להתלבש ולמנוע מהחברים שלך להרוג אחד את השני."

הארי הסתובב. הרמיוני הוציאה את השרביט שלה וצעקה על רון. דראקו באמת קיווה שהיא תקלל אותו. בשם מרלין הוא יודע שזה מגיע לו. וזה יהיה מצחיק לראות.

"אני בטוח שהם יסתדרו." אמר הארי והצחיק את דראקו.

°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•

אחרי שהרמיוני נרגעה, הארי ורון הסבירו מה קרה. הארי ראה פטרונוס של איילה והלך אחריה עד לאגם. בתחתית האגם הייתה מונחת החרב של גריפינדור אבל כשהוא ניסה להוציא אותה, התיליון התחרפן עליו וכמעט הטביע אותו. למרבה המזל, רון היה שם כדי לעזור לו.

"וכבר ראיתם את השאר." סיכם הארי. "רון השמיד את ההוקרוקס ועכשיו יש לנו את החרב."

"זה נהדר." אמר דראקו והביט ברון. "איך מצאת אותנו?"

רון הסתכל על הרמיוני שהסתכלה עליו. "ובכן, ישבתי בבר בבוקר חג המולד כששמעתי קול מגיע מהמעמעם שדמבלדור נתן לי. זה היה הקול שלך, הרמיוני."

"ומה אמרתי, אם אפשר לשאול?" היא התפרצה.

"רק את השם שלי, כמו לחישה. אז, לחצתי עליו וכדור אור זעיר הופיע. הוא ריחף לעברי וידעתי שהוא ייקח אותי לאן שאני צריך ללכת. הוא עבר דרכי, ממש כאן." רון טפח על החזה שלו. "ואז התעתקתי והגעתי על צלע הגבעה הזו. היה קר וחשוך ולא היה לי מושג איפה אני. רק קיוויתי שאחד מכם יראה את עצמו ואתה עשית את זה." רון חייך בשקט להארי.

הרמיוני נראתה מעט פחות עצבנית אבל לא בהרבה. היא קמה על רגליה. "אני הולכת להכין ארוחת בוקר." היא הודיעה לפני שהתרחקה מיד.

רון נראה מדוכא. "אתה חושב שהיא תסלח לי?"

"פשוט תמשיך לדבר על כדור האור הזעיר הזה שנוגע בחזה שלך ואני בטוח שהיא תרגע." הארי ענה מה שגרם לדראקו לנחור.

"אתה בטוח יודע איך לחזר אחרי בחורה." דראקו התגרה.

"אני יותר טוב בלחזר אחרי בנים כנראה." השיב הארי בחיוך עצבני.

"בטוח לא פספסתי את כל הפלירטוטים." מלמל רון אבל הארי שם לב שאין ממש עקיצה מאחורי ההערה. אולי רון סוף סוף השלים עם הזוגיות שלהם.

°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•

"השרביט שלך נשבר, נכון?" שאל רון, עם פה מלא אוכל.

הארי הנהן.

"הנה." רון שלף שרביט מהתרמיל שלו והושיט אותו להארי. "גנבתי את זה מכמה חטפנים לפני כמה שבועות."

"תודה." חייך הארי.

הרמיוני נכנסה לחדר, מחזיקה ספר בידה. "יש משהו בסמל הזה. הוא ממשיך לצוץ. תחילה בספר הזה ואחר כך על הקבר של ההורים שלך, הארי. אני חושבת שזה רמז." היא אמרה והצביעה על התמונה בספר.

"לאבא של לונה היה את הסמל הזה על שרשרת." אמר הארי. "ראיתי בחתונה. אולי הוא יודע משהו."

"אנחנו צריכים לבקר אותו." ענתה הרמיוני.

"זה רעיון טוב." אמר רון וקם. "אנחנו צריכים לערוך הצבעה. מי שבעד ירים את היד." רון הרים את היד.

כולם בהו בו לפני שהרמיוני גלגלה את עיניה, לעגה ויצאה מהחדר.

דראקו ציחקק. "אני רואה שאתה מתקדם."

רון נעץ בו מבט זועם.

"היא תרגע." אמר הארי, שוב.

רון רק נאנח והתיישב על הספה.

מלחמת שבירת הלבבות • פאנפיק דרארי מתורגםWhere stories live. Discover now