החופשה של דראקו הייתה נוראית. הוא כל הזמן קיבל מכתבים מאמו על דוח התקדמות. הוא ידע שהיא עושה את זה רק בגלל שאדון האופל מכריח אותה, אבל זה לא הופך את המצב לטוב יותר. הוא עבד ללא הפסקה על הארונית הנעלמת והוא אפילו לא היה קרוב לסיום. לא רק זה, אלא הסיוטים שלו חזרו כפולים והוא ישן הרבה פחות, אם זה בכלל הגיוני. הוא הצטער שהארי לא היה בסביבה כי הוא היה הדבר היחיד שהרחיק את הסיוטים.
לכן, כשאנשים התחילו להגיע להוגוורטס, דראקו חש תקווה. הוא התכוון לתקן את זה והם יוכלו לחזור למצב שלהם. הוא לא הבין עד כמה הוא סומך על החברה של הארי כדי לגרום לו להרגיש טוב יותר עד שהוא נעלם.
דראקו הסתובב במסדרונות, חיפש את הארי. הוא לא ידע אם יוכל לראות אותו היום או שיצטרך לחכות עד שהלימודים יתחילו שוב. הוא יכול להתגנב לחדר המועדון של הגריפינדורים (הוא הכיר מישהו שיכול לגלות לו) אבל זה נראה קצת מוגזם. לדראקו לא הייתה גלימת היעלמות והוא לא ידע איך להסביר מה הוא עושה שם אם הוא ייתפס.
עם זאת, הוא לא היה צריך לחשוב על זה הרבה זמן. דראקו ראה את הארי בחצר על המזרקה. דראקו עמד לגשת אליו אבל עצר כשראה שהוא לא לבד. הוא היה עם וויזלי. הוא היה צריך פשוט להסתובב ולעזוב אבל הוא קפא במקום. הם ישבו כל כך קרוב שרגליהם היו צמודות זו לזו וידה הייתה על ברכיו. הם דיברו על משהו שדראקו לא יכל לשמוע אבל הארי חייך. הם נראו כמו הזוג שכולם ציפו מהארי. היא הרימה אליו את מבטה והפנים שלהם היו כל כך קרובים זה לזה שדראקו הסתובב. הדבר האחרון שהוא רצה לראות היה את הארי מתנשק עם מישהו אחר. הוא הלך משם עם הלב בבטנו, תוהה איך הוא יכל להיות כל כך טיפש.
°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•
הארי הלך בעקבות ג'יני לחצר. היא אמרה שהיא רוצה לדבר איתו והוא פחד ממה שהיא הולכת להגיד. הוא שמע שהיא נפרדה מדין לפני ההפסקה והוא קיבל תחושה שהיא פלרטטה איתו במהלך ההפסקה. היא יצאה מגדרה כדי לשבת לידו ולדבר איתו. הם היו חברים אבל זה הרגיש אחרת.
הוא התיישב על קצה המזרקה והיא התיישבה לידו, כל כך קרוב שרגליהם התנגשו. הוא הרגיש קצת לא בנוח אבל הוא לא רצה להתרחק ולפגוע ברגשותיה.
"אז מה קורה?" שאל הארי.
"האמת רציתי להתרחק מרון והרמיוני," אמרה ג'יני. "המתח הזה מאוד לא נוח ואני בטוחה שאתה מרגיש את אותו הדבר."
הארי הנהן. "כן, אבל אני בטוח שזה יעבור. רון כבר מדבר על הפרידה מלבנדר."
"זה טוב. אחי דפוק אבל מתעשת בסופו של דבר."
הם שתקו לכמה רגעים לפני שג'יני הניחה את ידה על ברכיו ודיברה שוב, "אני ודין נפרדנו."
"שמעתי. איך את מרגישה?"
YOU ARE READING
מלחמת שבירת הלבבות • פאנפיק דרארי מתורגם
Fanfiction"אתה יודע מה אני חושב?" הארי רכן מעבר לשולחן. "אני חושב שאתה מפחד. אתה לא לוקח סיכונים כמו הגריפינדורים." הוא לעג. "בבקשה, הגריפינדורים רק עושים את עצמם, הם פחדנים מבפנים." הארי חייך, מתיישב חזרה במושבו. "לא אני." "הוכח זאת." הארי קם והסתובב סביב הש...
