הארי ידע שהוא סתם פנרואיד. דראקו לא עבד עם הוריו על איזו תוכנית מרושעת. הארי סמך על דראקו אבל הוא יכול היה להתעלם מהראיות יותר. אז אחר צהריים אחד, הארי התחליט ללכת אחריו.
לדראקו הייתה שיגרה, הארי שם לב. הוא הלך לשיעורים שלו ואז הוא הלך לספרייה לכאורה, אבל לפי מפת הקונדסאים, הוא לא נשאר שם. הוא הולך לאנשיהו ונעלם לחלוטין מהמפה. הארי היה צריך לחקור.
הוא לא התכוון לרגל אחרי דראקו. הוא בדיוק הסתכל במפה בשביל הכיף כשהבחין שדראקו נעלם מהפה. לאחר מכן הוא הסתקרן ושם לב שדראקו כל הזמן נעלם מהמפה באותה שעה בכל יום.
הוא לבש את גלימת ההיעלמות שלו ויצא מהמעונות שלהם. הוא החזיק את המפה מתחת לגלימה והלך אחריה עד שראה את דראקו עצמו. הוא תחב את המפה בכיס הגלימה שלו והלך אחרי דראקו מרחוק. דראקו לא נראה מודאג ולא חשד בכלל שמישהו אולי עוקב אחריו. הארי חש אשמה בבטנו ושקל לחזור אחורה. הוא כמעט עשה זאת אבל אז הופיעה דלת מול דראקו והוא חמק פנימה. הארי הסתכל במהירות במפה שלו וראה שדראקו כבר לא נמצא בה. חדר הנחיצות לא נמצא במפה.
מה לעזאזל הוא עושה שם כל הזמן? הייתה רק דרך אחת לגלות. הוא הלך בעקבות דראקו פנימה.
°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•
דראקו לא ידע מה עוד לעשות. הוא ניסה כל כישוף והארון הארור עדיין לא פעל. אבל זו הייתה האפשרות האחרונה שלו. לא הייתה לו תוכנית אחרת. בנוסף, אם הוא היה מביא אוכלי מוות אחרים לבית הספר אז אולי הוא לא יצטרך להרוג את דמבלדור. אולי אחד מהם יעשה את זה. אולי הוא לא יהיה מוכרח ומשפחתו תהיה בטוחה.
הוא הניח תפוח בארון וסגר את הדלת. הוא לא ידע כמה זמן ייקח למישהו לקבל את התפוח אז החליט לחזור מחר לבדוק. הוא הסתובב ללכת אבל קפא. הוא הרגיש שהוא לא לבד. הוא שלף את שרביטו והסתכל סביב החדר. הוא היה מלא בכל כך הרבה זבל אז האדם יכל להיות בכל מקום. הוא פשוט צריך ללכת.
הוא הלך לכיוון הדלת כשמישהו מימינו נפל. הוא הסתובב לעבר הרעש והטיל לחש. משהו בלתי נראה נפל ארצה. בלתי נראה.
"מה לעזאזל אתה עושה כאן, פוטר?" דראקו התפרץ.
הוא ניגש ומשך את הגלימה מעל גופו חסר התנועה של הארי. דראקו אמר את לחש הנגד והארי קם על רגליו.
"זה לא -"
"כמו מה זה נראה?" דראקו שילב את ידיו. "זה נראה כאילו ריגלת אחרי, פוטר."
"לא התכוונתי לרגל אחריך." הארי מחה ושלף קלף ריק שאחרי שאמר ביטוי התגלה כמפת הקונדסאים. "יש לי את המפה הזאת שמראה לי את מקום הימצאו של כולם בבית הספר וגם מעברים סודיים. שמתי לב יום אחד שאתה כל הזמן נעלם מהמפה ורציתי לדעת איזה מקום לא מופיע במפה."
YOU ARE READING
מלחמת שבירת הלבבות • פאנפיק דרארי מתורגם
Fanfiction"אתה יודע מה אני חושב?" הארי רכן מעבר לשולחן. "אני חושב שאתה מפחד. אתה לא לוקח סיכונים כמו הגריפינדורים." הוא לעג. "בבקשה, הגריפינדורים רק עושים את עצמם, הם פחדנים מבפנים." הארי חייך, מתיישב חזרה במושבו. "לא אני." "הוכח זאת." הארי קם והסתובב סביב הש...
