רק בזכרונות (סיפור גמור)

פרק 15:

הוא המשיך להבזיק לעברי מבטים לאורך כל הערב,אני המשכתי לשבת על הבר ולשתות ולשתות ולשתות.
עיניו היו ננעצות בי בכל עשר דקות כשהיה קם מהספה בה ישב עם חבריו,ועובר להשען על מעקה המרפסת,יכלתי להרגיש איך עיניו מפשיטות את כל גופי.ידעתי שהוא מעוניין בי.
חייכתי חיוך אחרון לעברו ואספתי את הדברים שלי אל חיקי כמתכוננת ללכת,זה היה המעשה האחרון שהייתי מוכנה לעשות כדי לגרום לטוהר לעשות משהו.
כשיצאתי מהמועדון וחיפשתי בעיניי מונית,יכלתי להרגיש יד חמימה וגברית אוחזת בחוזקה בזרועתי,כשהסתובבתי הוא עמד למולי במבט נחוש.

״את באה?״הוא שאל בפשטות,מבלי לפלרטט לפניי או לפחות להסביר את עצמו. ידעתי שלולא הייתי חדורת מטרה להוכיח את עצמי,לא הייתי ממשיכה איתו לשום מקום בגישה זאת.
היה ברור שיש לו מחסומים ודפקות.

שתקתי משחררת את אחיזתו בזרעותיי ומסמנת לו בהנהון ראש שאני אחריו,הוא צעד בצעדים גדולים אל המכונית שלו. מכונית ספורט שחורה ומבריקה,הוא לא הביט לי לרגע גם כשנכנס אל הרכב. נותרתי כל הזמן מאחוריו.
כשנכנסנו הוא הביט בי ארוכות כשהוא נאנח ומביט בשעון היד הזהוב שלו.הוא היה ההפך מכל בחור שנהגתי ליצור איתו אינטרקציה,ובכל זאת הרגשתי שאני יכולה לקרוא אותו.

״מה הסיפור איתך אשירה?״הוא פצה את פיו לאחר שתיקה ארוכה של כמה דקות,אני העברתי קצוות שיער בין אצבעותיי כשאני מביטה בשעמום בחלל הרכב.

״איזה סיפור?קצת נשיקות שבחורה יוזמת זה מבהיל אותך?״התגרתי בו בחיוך צדדי.

הוא גיחך כשהוא משליך את ראשו לאחור ונשען לרווחה על כסאו,ידיו נשענו על ההגה ורגליו השריריות פוסקו.

״את חושבת שאת הבחורה הראשונה שזורקת את עצמה עליי?״הוא שאל בטון שהשפריץ מתוכו התנשאות.

״ובכל זאת נראה שאתה נסער,כאילו אני הנשיקה הראשונה שלך״נשארתי בחיוכי המתגרה ויכלתי לזהות זיקים בפניו שמקפצים בכל פעם שאני מדברת.

״את יודעת משהו,אני מנסה להבין אם את מפוצצת בבטחון באמת או שזו סתם הפוזה שלך כדי להרגיש טוב עם עצמך,בחורה מיוחדת כזאת.״הוא אמר בעיניים מכווצות.

פלטתי גיחוך מזלזל כשאני מגלגלת את עיניי ומתכוננת לצאת מהרכב,אמנם רציתי להשיג אותו הלילה,אבל שנאתי זיוני מוח וניתוחי אופי.זה גרם לי להרגיש שאני מטופלת אצל פסיכולוג בגרוש. נזכרתי בכל הפעמים עם מאיר,ידענו לקרוא רק במבט את הרצון האחד של השני במפגש הגופני.
לעיתים רבות מאיר פשוט הרים אותי וזרק אותי על המיטה מבלי לדבר הרבה,כי הוא ידע כמה קשה היה לי להשתמש במילים,וכמה היה קשה לי לקבל אותם.
עיניו היו רק מלטפות את גופי העירום,וכך ידעתי שאני יפה בעיניו ושהוא חושק בי,הוא לא היה צריך להחמיא לי או לדבר יותר מדי.
השקט אמר את הכל.