רק בזכרונות (סיפור גמור)

פרק 26:

נראה לי שזה הפרק הכי קשה שהצלחתי לכתוב,וכמה התלבטויות על ניסוח המילים.על התוכן.על אופן הכתיבה.ובעיקר על השיר שילווה אותו.
ההתלבטות הייתה קשה,
•יום ועוד יומיים-שי גבסו
•אם תבוא-נינט טייב.

בסוף החלטתי לא לבחור,אתן יכולות לבחור או להנות משניהם,כי שניהם פשוט מדהימים ומרגשים אותי בכל אלפי הפעמים שאני שומעת אותם.
תהנו💞
________________________________

הדרך חזרה אל הביתה הייתה נוראית,צעדתי בצעדים איטיים בתוך סמטאות הלבנים הירושלמיות וענדתי על פניי הבעה אדישה בכדי לכסות את סערת הרגשות שהציפה אותי כמו צונאמי.בעיקר הרגשתי מושפלת,כי מעולם לא תכננתי לתת את כל חיי לאדם שיום אחד יאמר לי שהוא לא מוכן להרגיש משהו למישהו אחר מלבדו.אחרי שהתרגלתי לחשוב שהוא האדם הכי פחות אגואיסטי מלכל אנשי היקום.הרגשתי סתומה ותמימה,לרגע שכחתי שבעצם מאיר החדש הוא אדם שונה לחלוטין ממאיר הישן,או שאולי יותר נכון להגיד שהיה לי נוח יותר לחשוב שמאיר הישן הוא אותו מאיר החדש רק בשינוי אדרת,ואת מאיר החדש ממש לא חיבבתי.

כשנכנסתי אל תוך הבית הדבר הראשון שעשיתי היה לזרוק את נעליי בצורה מרושלת לגמרי,כמו למרוד בחוקים המטופשים של מאיר שהקפדתי לשמור גם עכשיו.ואז רצתי אל המרפסת כשאני כבר מגלגלת את העשב הירוק אל תוך הסיגריה,ריח המריחואנה מילא את האוויר ואני סוף סוף הרגשתי איך עקצוצי הזעם מתחילים אט אט להתפוגג,אף על פי שידעתי שזה רק זמני.
מאיר תמיד נהג להגיד שאני ג׳ינג׳ית אמיתית,הוא אמר שמעולם לא ראה אשכנזייה כל כך עצבנית.הוא לעומתי היה ממוצא מזרחי ואמנם היה לו סף עצבים לא כל כך נמוך,אך כשזה היה אני למולו,אני בהחלט הייתי המנצחת.
בעיקר לא אצליח לשכוח את הדרך הדי מוזרה שלו לגרום לי להרגע,הוא היה מביט בי בזמן שלא הייתי מצליחה לסתום את הפה ומקללת את כל העולם,ופשוט צוחק.לרגעים קצרים זה היה ממש מרגיז אותי והייתי אפילו מסוגלת להכות אותו,עד שהייתי נדבקת באותו צחוק המתגלגל שלו כשאני נלחמת בכל כוחי לשמור על ארשת הפנים הזועמת שלי.

בדרך כלל ידעתי היטב להסביר את מוצא הזעם שלי,אבל הפעם לא הצלחתי אפילו לסדר בתוך ראשי את המחשבות והסיבות לעצבים שנתקפתי בהם.המילים של מאיר עוררו בי זעם רב,השתיקה שלי למולו עוד יותר.תהיתי אם מאיר היה היחיד שהשתנה,או שמא גם אני.כי בתחושתי נהפכתי לכנועה ושתקנית,בלעתי את המילים שלי ביחד עם הרגשות והפכתי למעין בובה על חוטים של הגורל.