רק בזכרונות (סיפור גמור)

פרק 50:

׳מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך׳
-הבעל שם טוב-

במשך שעה ישבנו שם, הוא סיפר לי כל כך הרבה חוויות וזכרונות מהעבר שרק אני והוא ידענו עליהם.צחקנו ובכינו בניגודים מוחלטים מושכים מבטים מהסובבים.גמעתי בשקיקה את כל הסיפורים שסיפר, כאילו שאני זו שאיבדתי את הזיכרון.

״סוף סוף הבנתי למה את היחידה שגרמה ללב שלי איך שהוא להרגיש תחושה מוכרת.״הוא אמר מסכם את כל הסיפורים שלו,  עיניו הכחולות הישירו אליי גורמות לי להצטמרר.

״אני לא מאמינה שזה קורה לי״מלמלתי בחיוך רחב ומשכתי את שיערי לאחור,
״אם ידעתי שטיסה אחת לאומן תפתור את כל הבעיות הייתי טסה ממזמן...״

הוא כיווץ את גבותיו בשאלה, מביט בי.

״טסת לאומן?״הוא שאל בחצי חיוך,
״אני טסתי לפניי שבועיים, ביקשתי כל כך הרבה מה׳ שיתן לי קצה של זכרון. אבל כנראה שתפילה של רחוקים חזקה יותר משל קרובים.״

צעדתי את כל הדרך הארוכה לכותל מבית המלון בחיוך, מעולם לא ידעתי מה זה אושר אמיתי.הרגשתי את הלב מתמלא סוף סוף כמו סוללת אייפון שנגמרה ומתחברת למטען.רציתי לצעוק על הלב שלי ״המחיה״ כי הרגשתי שהוא רק עתה חוזר לחיים.

עמדתי מול קיר האבנים שכולם בכו עליו, הצטלמו לרקעו, ומצאו בו נחמה.
וזו הייתה הפעם הראשונה שלא הרגשתי זרות, עמדתי וסוף סוף יכלתי להתחיל גם לצעוד כמו כולם.צעדתי עוד ועוד ולבסוף הגעתי אליו, כשאני צריכה או אמורה לפלס את דרכי כדי למצוא פיסת אבן להשתפך עליה.
אך החלטתי לעמוד קצת מרחוק, לא הייתי צריכה לגעת כדי להרגיש, יכלתי רק לעצום עיניים ולשפוך את כל ליבי.

יש כל כך הרבה דרכים להתקרב לאלוהים, יש כאלה שכל היום קוברים את ראשם בין הספרים אבל מרגישים רחוקים שנות אור מהאלוהים שלהם, יש כאלו שיושבות במרפסת, רואות את הציפורים ומרגישות יותר מתמיד קרובות לה׳, יש כאלה שמרגישים אותו כשהם נופלים על הרגל או מוצאים שטר של כסף באקראיות, יש כאלה שנמצאים במלחמה יום יומית בין הקרבה לריחוק.

הם כולם שם, והוא אחד מול כולם.

אני לא מרגישה שאני אחת מכל אלה, אין לי את האמונה הפשוטה של המבוגרות, אין לי גם את המלחמה היום יומית בין האמונה לייאוש, אין לי את האמונה התמידית שרואה את האלוקות בכל צעד וצעד.

אני מרגישה שעד כה לא הייתה לי אמונה בכלל, אני מרגישה מוזר, שפתאום אני לא לבד.כל המחשבות שלי, כל הרגשות שלי, כל הכעסים או התהיות שלי, לא הולכים אל הריק.פתאום יש מישהו שמקשיב לי, גם אם הוא עומד מהצד ובוחר לא לעשות כלום, הוא מקשיב בהאזנה מלאה.

״רוצה סידור?״מביטה בי בחורה צעירה לבושה בלבוש חרדי הדוק כשרואה שאני סתם עומדת ובוהה באוויר.