היי כולם~!
רק רציתי לומר תודה אדירה על מאתיים הצבעות3>
לא רוצה לעכב, אז נתראה בפרק הבאD:
~~~
המחזה שהשיב לו הראי היה מדכדך, בלשון המעטה.
הנרי, שמעולם לא נתקל בראי כה זך וחלק, הצטער שלא התייצב למול אחד פגום ושגרתי. מעולם לא ראה את עצמו, כל כך חד וברור... והוא לא נהנה מהחוויה, עד כה. לא מנגד למים הצלולים ביותר בעולם ולא מנגד למתכת הטהורה ביותר שנתקל בה בעבר... מעולם לא ככה.
ודווקא עכשיו...
מנגד למתכת הכסופה, עורו של הנרי, שקיבל גוון אפרפר, מעולם לא היה כה חיוור... או לפחות בעליו מעולם לא האמין שנראה כה חיוור. פניו נראו שקועות ועייפות, ועיניו הבהירות - שכהות אדירה הצטברה למרגלותיהן - נראו כמעט כאילו עמדו להישפך מחוריהן ולנזול על השיש.
ביד לא יציבה שקיבלה גוון כחלחל, כמעט, הוא הסיט שורה של שיערות ארוכות מעל לפניו - במראה היה אפשר לראות איך גוון הדבש נמס לכדי אפרוריות מדכאת - וכמעט וקפא במקומו. אז, רק ראה את עצמו טוב יותר.
והו, כמה שנא את זה.
שיניו נחשקו.
לחזות בעצמו בצורה שכזאת... זה רק גרם לו להרגיש יותר חלש. בין עמימות אחת לאחרות, כל פרט שהתעמק בו גרם לו להיראות מובס ושברירי יותר: כל אחד ואחד מאגלי הזיעה שזלגו במורד מצחו כי מאמץ התנועה היה כבד כל כך, כל תנועה נרעדת שסירבה להיעלם מעל לעיניו, כל שקע שגרם לגופו השרירי בדרך כלל להיראות כל כך רך ועדין.
הנרי נכבל למיטתו כמעט לשלוש יממות שלמות... וזה ניכר היטב. בין כה וכה.
הוא עצם את עיניו ונשען יותר קדימה, על גבי השיש הקר של הכיור בפניו. הוא לא יכל להתעמק בעצמו, זה לא היה הזמן. עתה, אחרי שטרח להתעלף פעם אחת נוספת - הוא כבר לא ספר כמה פעמים מאז השיחה עם החיה לפני... הוא כבר לא ידע - הוא היה צריך להשתמש ברגעים בהם מוחו היה צלול ומתפקד. אחרי הכל, זה היה פרק הזמן הארוך ביותר בו היה ער.
לעזאזל, הוא הצליח אפילו לשאת את עצמו החוצה.
הוא היה צלול, אמר לעצמו הנרי. צלול כל כך. צלול בהחלט. צלול לחלוטין. בין הכאב שהחליק מהצלעות אל הריאות ולתוך חלל הבטן, היה צלול. בין הזדעזעות אחת של ראשו לאחרת, היה צלול. על זוג רגליים מיוסרות שרעדו בפראות עצומה... הוא היה צלול.
והוא היה צריך לחשוב.
עדיין היה טעם של נחושת בפיו. הוא ליווה אותו, בעודו באיבו, עוד לפני שפקח את עיניו אחרי שהתעלף לראשונה. עתה, הרבה אחרי שהתחיל להקיא את נשמתו לתוך הכיור בגווני קפה אדמומיים, הטעם החריף נותר, עומד איתן.
YOU ARE READING
החיה. (MaleXMale)
Romance•הושלם• הדלתות הגדולות של טירת החיה קרסו פנימה לילה אפל אחד. מאחוריהן, ניצב לו גבר עצבני. גבר עצבני שחיפש את אחותו האהובה כבר שבוע. גבר עצבני שבילה את הימים החולפים בדאגה בלתי נגמרת. גבר עצבני שלקח בעברו כמה וכמה שיעורי אגרוף מהימאים ההגונים ביותר ב...
