sins of the past

פרק ~1~ רק שני צעדים קדימה

-Deep breath-

״קדימה בואי ניכנס.״ אוליו מסדר את החליפה שלו ברשמיות.
הוא נראה בה מגוחך, הייתי צוחקת אם לא הייתי חוששת ולחוצה כלכך.
״בואי ניכנס.״ אומר שוב ומסתובב לעברי.
אני מזיזה את ראשי מצד לצד. מביטה בשיערו שסודר בקפידה. הוא ממש השקיע בשבילי.
״לא, אני לא נכנסת.״ הסתובבתי במהירות אך הוא אחז בזרועי ומניח את ידיו על כתפיי.

״אנחנו נכנסים.״ הביט בי עם עיניו החומות.
״לא, זאת הייתה טעות להגיע לכאן.״ אמרתי במהירות.
״את רוצה הזדמנות?״ שאל.
נשמתי באימה. ״כן אני..״
״את רוצה שהוריך יראו שהשתנת?״
השפלתי מבט והרגשתי דקירת כאב. ״כן מאוד.״ הודתי.
״אז אנחנו חייבים להיכנס.״

״אבל הוא שם.״ לחשתי.
״את תתעלמי.״ אמר בביטחון.
״איך? כולם ינעצו בי מבטים, אוליו.״
״את חזקה נכון? מה למדת במשך ארבע השנים האחרונות?״
נאנחתי.. ״סבלתי יותר נכון.״ גלגלתי עיניים.
״אז לא סובלים יותר. אנחנו ניכנס פנימה. ואל תשכחי אני החבר החדש שלך.״ קרץ.

הנהנתי ״כן. אתה אמור להיות החבר שלי אז כולם יבינו שהתבגרתי.״
״כן את אישה בוגרת עם חבר.״ חייך.
הנהנתי והושטתי לו את ידי מרימה בידי השנייה את השמלה.
״השמלה לא חשופה?״ לחשתי אליו.
״את נראת נהדר.״
עצרתי והבטתי בו.
הוא נעצר גם. ״מה? את רוצה שאשקר לך?״
״לא אבל אני לא רוצה למשוך עיניים..״

״את תהיי בסדר אוולין.״
״אני לא נושמת.״ לחשתי שהתקדמנו לדלת הענקית.
״את איתי, אנחנו נצליח.״
קפאתי והסתובבתי אליו. ״מה אם יעלו עלינו? אם יגלו שאתה רק מעמיד פנים.״
אוליו הרים גבה. ״את מסכימה לי לנשק אותך במצבים כאלה?״
נשפתי ״כן. הם חייבים להאמין לי.״
״קדימה.״ הוא מהדק את אחיזתו ואנחנו נכנסים.

אני כמעט עוצרת במקומי שאני מבחינה במבטים המוכרים.
כולם מביטים בי ורואים את הילדה שהרסה משפחה שלמה.

השפלתי מבט וניסיתי למצוא את הוריי.
״הינה הם.״ לחשתי לאוליו.
התקדמתי היישר אל הוריי מקווה שאבי לא יתעלם ממני הפעם עברו שלוש שנים מאז שהתראתי איתו.

הפעם האחרונה הייתה נוראית. הוא הודה בפניי שאני ביישתי את משפחתי.
לכן לצורך ביטחון פניתי קודם לאימי. היא לא עזבה אותי.
״אוי אוולין כבר דאגתי שלא תגיעי.״ חיבקה אותי חיבוק מוחץ. הרבה זמן חששתי איך יגיבו הוריי.