sins of the past

פרק ~43~ מפלצות מתחת למיטה

-I'm sorry, I hate this
I've never felt so alone
I need you now, so come over
I just want you to know

If I died last night in an aeroplane
In a pile up on the interstate
If I closed my eyes and went up in flames
If I took too much and I suffocate, it would tear me apart
It would haunt me forever so much you'd never get to know
If I died last night-

-If I Died Last Night-

~אוולין~

תמיד חשבתי שאמא של גבריאל שונאת אותי. ממש חייתי עם התחושה הזו. כלומר אני זוכרת היטב את המבט על פניה שגילתה שבעלה התנשק אותי. ובצדק. זה נוראי רק לחשוב על כך.
ניערתי את גופי קלות ברגע שהמחשבה הזו חלפה בי.

בכל מקרה לא ציפיתי שהיא תחייך אליי. במיוחד כמו עכשיו.

אני מעלה חיוך קטן על שפתיי ונושמת עמוק. נהנת מהשקט שסביבי. אין ריבים ומבטים נוקבים סביב שולחן האוכל.
״את מרגישה יותר טוב?״ קריסטל שואל וגורם לי להתעורר המחשבות שלי.
נגסתי מהצ׳יפס שלי וחייכתי אליו, ״אני מרגישה ממש טוב.״ שקר.
אבל אף אחד לא באמת יודע. טוב. חוץ מגבריאל שנועץ בי מבט חד.

קריסטל הנהן וחייך חיוך קטן.
״אני יודע שזה הזוי להגיד את זה אבל אני מתגעגע אליו.״ אמר וגרם לי להביט בו בדממה.
״קריסטל.״ ליאונה אימו פוערת את עינייה באזהרה.
״זה הגיוני הוא היה אביו.״ גבריאל אומר ואוכל בהנאה מהאוכל שלו.

ושוב זה חודר אליי. הוא מדבר על אביו. ובנוסף על כך שהוא מת.
ואוכל. כאילו כלום.
השפלתי מבט ואכלתי את האוכל שלי בשקט. מרגישה שזו אני היא שדפקה אותו לחשוב כך.

״גבריאל.״ לחשתי שהבריש את שיערי עם אצבעותיו וחיבק אותי מאחור בזמן שאנחנו שוכבים על המיטה שלו.
״למה אתה שונא אותו?״ לחשתי והבטתי בקיר הכהה מולי.
״כי הוא היה אדם רע.״ ענה.
נשפתי, ״אבל הוא אבא שלך.״
״היה, והוא לא אבא שלי. אבא שלי נעלם ברגע שגיליתי את האמת. בעצם הוא מעולם לא היה קיים. זו הייתה רק הצגה.״ הניח נשיקה קטנה על עורפי שגרמה לי לחוש צמרמורות.
הנחתי לנושא ונשמתי עמוק.
״פשוט תרפי מזה אוולין. הכל בסדר עכשיו.״ נצמד אליי יותר ועוטף אותי בזרועותיו.