sins of the past

פרק ~45~ עומדת יציבה

-It's like I'm looking from a distance,
Standing in the background
Everybody's saying, he's not coming home now,
This can't be happening to me
This is just a dream-

-Just a Dream-

״טוב..״ אדריאנה אומרת ומסתכלת עלי שוב.
מצמצתי בזעף והתקרבתי למראה. ״יופי הרסת אותי..״ רטנתי מביטה בעצמי ועוצמת את עיניי.
״הרסתי? ממש לא זה יפה.״ שיקרה והניחה את המספריים על השידה.
גלגלתי את עיניי ומשכתי שתיי קצוות הפוני שלי.
״זה קצר והשני ארוך יותר. איך בדיוק זה יפה אדריאנה!״ ניסיתי להראות לה כמה עקום היא גזרה.
היא שיחקה בתלתל בלונדיני שברח לה מהקוקו והתמקדה הציפורניים שלה במקום בי.
״כן, בדיוק.״ מלמלתי ולקחתי את המספריים עומדת לגזור הכל עם צריך. נמאס לי מה פוני המזורגג הזה. ווסט המקולל.
״לא!״ אדריאנה כמעט התנפלה עלי. ״השתגעת?״ הסתכלה עלי המומה.
״אז תתקני את זה.״ הנחתי את המספריים בידה בשלווה והתיישבתי חזרה על הכיסא.

היא נשפה וסידרה את השיער.
״אני יודעת שגבריאל אוהב את הפוני...״ מלמלה תוך כדי שהיא בודקת עם הפוני שווה לאחר שגזרה מעט.
מצמצתי בדממה. ״לא משנה כמה יחמיאו לי עליו, הוא לעד יהיה מקולל. לעולם לא אגזור פוני מחדש.״

״הם מתגרשים.״ לחשתי ועינייה החומות הביטו בי.
אדריאנה הניחה את המספריים והתיישבה מולי. ״אוי אוולין איך את עם זה?״ שאלה בעצב.
נשמתי עמוק. ״האמת. אני לא יודעת.״
״לא הייתי כאן יחד איתם שנים.. ובזמן הקצר שאני פה לא באמת היה לי זמן להנות מההורים שלי כמו שצריך. ואז הבלגן עם ווסט..״ נשפתי. ״אבא לא אוהב את אמא. אני לא חושבת שהוא אהב.״
אדריאנה מהנהנת.
״היא תהיי לך חסרה?״ שאלה.
״זה לא שלא אראה אותה. אני כן. פשוט. אני מרגישה שמה שדון אמרה הוא נכון.״ אמרתי מרגישה התכווצות.

״דון? מה היא אמרה?״
״שהרסתי הכל מאז שחזרתי.״ הנחתי את ידיי על פניי
״לעזאזל ההורים שלי מתגרשים אדריאנה. וזה לחלוטין בגללי!״ הסתכלתי עליה.
״לא זה לא. הם שני אנשים בוגרים.״ הביטה בי וחיוך עלה על שפתיה. ״את לא חושבת על זה. על האשמה יותר.״
מצמצתי וחייכתי אליה חיוך קטן. ״אנסה.״ הבטחתי.

״טוב קומי אנחנו הולכות לבנים.״ אמרה ונעמדה.
חייכתי והרמתי את מפתחות הרכב החדש שלי בגאווה. שיעורי הנהיגה הנוראים השתלמו לבסוף. 
״אמאלה כן!״ התרגשתי ואדריאנה צחקה לצידי שיצאנו יחד מחדרי.
״ואו״ מלמלתי והבטתי ברכב שחנה ליד החנייה.
״תפסיקי להתלהב ובואי נכנס כבר.״ אמרה וניגשה לרכב.

״אז איך אני נוהגת.. נכון שפשוט הורס!״ חייכתי ומשכתי את זרועה אליי שיצאנו יחד מהרכב וצעדנו ליער.
״את נוהגת הורס מכל הבחינות..״ אמרה.
״מאיזה בחינה?״ שאלתי אותה בחשד.
״אל תדאגי את עוד תשתפרי.״ היא טפחה על הכתף שלי ורצה לכיוון הבנים.
כיווצתי את גבותיי והעלתי חיוך על שפתיי.