sins of the past

פרק ~44~ מטורפת

-feeling crazy-

עצמתי את עיניי ונשמתי את האוויר הנעים שמגיע אל פניי.
״אוולין! תכניסי את הראש למכונית זה מסוכן!״ גבריאל צועק לי מתוך הרכב.
אך אני לא רוצה. לא שנעים לי כל כך.
״זה כמו לעשן. קצת כמו לעשן.״ אמרתי מסמנת עם ידיי על סיגריה. חזרתי אל המושב וגבריאל מיהר לסגור את החלון.

״מתי תפסיקי לחשוב על סיגריות כל הזמן.״ אמר והתרכז בכביש.
״ככה זה מכורים לשעבר..״ חייכתי לעצמי ונשמתי עמוק שוב.
״את צוחקת? אתמול עישנת!״ גבריאל אמר בכעס.
מצמצתי אליו, ״רגע ריגלת אחרי?״ נכון אתמול יצאתי יחד עם אדריאנה מהמלון ושצעדנו חזרה יחד על החוף עישנתי. אבל רק קצת. כי הרבה זמן לא עישנתי. והשילוב הזה עם הים ואו.

״ריגלתי.. את חושבת שאני עיוור זה העניין.״
״חצוף! חצוף ועיוור!״
״הלכנו לחגוג את סיום הלימודים לא לשבור את הגמילה שלך.״ ענה.
נשפתי. ״מתחשק לי לבכות.״ לחשתי וגרמתי לו להביט בי.
גבריאל מצמץ. ״מה כבר אמרתי?״
״באמת פשוט כל מה שרציתי התגשם.״ חייכתי אליו והוא חייך אליי חזרה כאילו שאני מדביקה אותו בחיוכי.

השענתי את ראשי על המשענת ועצמתי את עיניי.
״לכי לישון יש לנו נסיעה ארוכה הביתה.״ אמר.

חזרתי הביתה.
התאהבתי.
סיימתי לימודים.
פקחתי את עיניי שהמחשבות עמדו להגיע אל דברים גרועים.
״זהו? לקחת תנומה ממש קצרה.״ חייך.
הנהנתי ובלעתי רוק.

פתחתי את החלון והצצתי אל הנוף המתחלף במהירות.
סיימתי לימודים אבל אוליו לא סיים.
חזרתי הביתה היישר אל ווסט שהרס אותי.
התאהבתי באדם שהיה האחרון שכדי להתאהב בו.

״גבריאל?״
״אמ?״ שאל
״מה חשבת עלי בפעם הראשונה שראית אותי, אחרי שחזרתי?״
הוא העלה חיוך על שפתיו, ״שנאתי אותך מן הסתם. למה את שואלת?״
מצמצתי אליו, ״לא זה.״ גלגלתי את עיניי. ״מה באמת חשבת עלי שראית אותי שוב.״
גבריאל הרים גבה והביט בכביש.
״שאת יפה, חצופה ועדינה. הייתי אוהב להסתכל עלייך שלא שמת לב.״
חייכתי לעצמי והבטתי בטלפון שלי.

התחלתי להקליד במהירות את ההודעה האחרונה שהבטחתי לעצמי לשלוח.
הפסיכולוגית שלי אמרה שזו דרך טובה להתגבר על האובדן של אוליו. אבל זו גם דרך שהוא לוקח אותי איתו למטה.
לכן עלי להפסיק עם ההודעות ללא מענה האלה.