sins of the past

פרק ~6~ אני? אני בסדר

-Not the right move for me-

חולשה. זה מה שאני חשה עכשיו.
אני צועדת ברישול ברחוב וסופגת מבטים תוהים לעברי.
ידיי רועדות ללא הפסקה ודמעות זולגות על לחיי.
לא הטרידו אותי בעבר.

היו את הבחורים השיכורים שניגשו אבל.. הם היו שיכורים. ומעולם לא נגעו בי. אוליו היה לצידי תמיד והרחיק אותם.
והם לא היו מורה. וזה לא היה בבית הספר זה היה באיזה מועדון ערב עלוב. זה לא היה בחדר לבד רק איתו.
זה לא היה בחור מבוגר.

עצרתי באמצע המדרכה נושמת עמוק ומסיטה את הדמעות עם כף ידי.
אני זקוקה למקלחת. שיערי הוא נגוע. הזזתי את ראשי מצד לצד מנסה לנער את המשיכה שלו בשיערי ממני.
״פאק!״ צעקתי בקול.

״למה לא עשיתי משהו?״ לחשתי פונה אל כיוון היער.
״ולמה לא צעקתי?״ מלמלתי חשה בדמעות זורמות שוב ושוב.
איך אני אמורה להתמודד עם זה? מה עושים מה? ..
הוא המורה שלי.. העברתי את ידיי על פניי חשה אבודה.
זרקתי את התיק שלי על האדמה והתיישבתי מצמידה את גבי אל אחד העצים.

הדלקתי סיגריה ועשנתי נושמת עמוק.
״הוא הטריד אותך.״ אמרתי בקול. ״הוא נגע בך ללא רשותך.״
סגרתי את עיניי ודמעה נוספת זולגת.
״הוא המורה שלך.״

השפלתי מבט על האדמה הלחה מעבירה את אצבעותיי על העלים שנשרו מהעץ.
״את טיפשה כזו.״ לחשתי. ״ותמימה.״
אני צריכה לשכוח מזה. אני חייבת.
הבטתי על רגלי המגובסת. יש לי תירוץ.
אשאר בכיתה בזמן שיעורי ספורט. ובהמשך אני..
אני אבריז מהשיעור הזה. כן זה לא סיפור.

התרוממתי מהעץ והרמתי את התיק על גבי.
פשוט שכחי מזה.
כיביתי את הסיגריה וזרקתי אותה.

אני מגיעה לביתי דרך היער מציצה ומבחינה בכך שהחנייה עדיין ריקה.
מעולה, אם הוריי ישאלו אגיד שהרגשתי רע.
נכנסתי לביתי בדממה ומיהרתי לחדרי.

פשטתי את בגדי במהירות אפילו שורטת את גופי מהמהירות.
פתחתי את ברז המים וכיוונתי למים החמים ביותר נכנסת מתחתם.
משפשפת את שפתיי בכוח וחופפת את שיערי כמה פעמים.
סגרתי את המים עדיין חשה מלוכלכת.
שכחי מזה.

התלבשתי בפיג׳מה ארוכה מברישה את שיערי הארוך ומביטה בדמות שמולי במראה.
רוצה לשאול אותה אם היא בסדר אבל יודעת שלא.
נכנסתי מתחת לשמיכות מנסה להרגיש טוב יותר.
חייגתי אל אוליו. אך הוא לא ענה.