sins of the past

פרק ~38~ מה אני יודעת?

-Was it blind love? Was I blind, love?-

~גבריאל~

כלום לא השתנה.
חזרתי לבית שקט מדי.
אמא כבר ישנה, קריסטל הלך לחדרו בשקט ואבי כנראה במשרד שלו.
חשבתי שאביה של אוולין יפעל אבל הוא לא. כי אבי כאן. כאילו כלום לא קרה.

קמתי מעורפל לחלוטין. מרגיש כאילו הכל מטושטש הבוקר. 
התלבשתי ומיהרתי לשטוף את פניי כמה פעמים מנסה להעיר את עצמי. אין לי מושג למה אני כל כך עייף.
ישנתי מספיק.
הושטתי את ידי אל השידה לקחת את הטלפון שלי אבל הוא לא שם.
מצמצתי מבולבל ומשפשף את עיניי.
״מה נסגר?״ מלמלתי והבטתי סביבי.
איפה הוא יכול להיות? התכופפתי והצצתי מתחת למיטה.

ירדתי במהירות למטה מבחין באימי וקריסטל מדברים במטבח.
״ראיתם את הטלפון שלי?״ שאלתי.
״אל תגיד לי שאיבדת אותו?״ קריסטל שאל ונגס בכריך שלו מולי.
״לא ראינו אותו.״ אמא אמרה ולגמה מהקפה שלה.
״אע אולי הוא בטנדר שלך? יכול להיות?״ אמא שאלה. 
מצמצתי, ״שיט אולי?״ מיהרתי לפתוח את המגרה ולקחת את המפתחות אך אמא הרימה את ידה.
״גבריאל, הטנדר בתיקון.״ אמרה.

״מה?״ שאלתי לא מבין.
״מה קשור תיקון?״ שאלתי מרגיש כאילו נרדמתי לשנה והכל השתנה.
״לא ראית שמטפטף לך השמן?״ היא נאנחה.
״מזל שאביך כאן, גבריאל.״ אמא אמרה והניחה מולי את מפתחות הרכב שלה.
״תיקח את הרכב שלי היום.״ היא נישקה את מצחי.
״תודה.״ חייכתי אליה ולקחתי את המפתחות. מתי לעזאזל נזל לי שמן מהרכב? ואיך לא שמתי לב אתמול.

״למה לא ענית לי?״ ריי שאל שהבחין בי ברגע שהחנתי מולו במגרש.
אבל לפני שעניתי הוא הצביע על הרכב של אימי בשאלה.
״הטנדר בתיקון והנייד שלי נאבד.״ הרמתי כתפיים.
״ברצינות?״ שאל.
הנהנתי.

״היי חתיכים.״ אמברלי מיהרה לעברינו.
חייכתי לעברה היא ממש חיובית הבוקר.
״למה אתה נראה כאילו לא ישנת?״ היא שאלה וסידרה את שיערי בזמן שאנחנו נכנסים אל בית הספר.

מצמצתי, ״ישנתי מספיק שעות.״
ריי הביט בנו והרים גבה. מה שגרם לי להתרחק ממנה.
״ובנוסף הרכב שלי בתיקון..״ אמרתי.
״איזה בוקר מוצלח.״ היא אמרה וחייכה.
וגרמה לי לחייך באומללות.

~אוולין~

לא התחשק לי לקום היום. השעון מעורר העיר אותי.
אבל התעלמתי ממנו והמשכתי לישון. חשבתי על כך שאם הייתי עדיין מעשנת הייתי יכולה לשבת על אדן החלון ולעשן.
היום מרגיש לי שיהיה יום טוב. אבל לא בבית הספר.