sins of the past

פרק ~22~ אני זה לא הוא

-Take a chance if you feel what I'm feelin'
Got my heart like a drum bangin' four on the floor
When I'm with you, yeah, we're dancing on the ceiling
So tell me, what you waiting for?-

-Austin Brown-

~אוולין~

״איפה היית אתמול?״ ברודי שואל.
״למה? חיפשת אותי?״ הרמתי גבה וזרקתי את התפוח לפח הקרוב.
הוא העלה חיוך על שפתיו, ״את די מרכז העניינים כאן אם לא הבחנת בזה.״
צחקתי בקול.
״וחוץ מזה, שמעת על הבית של השכן שלך?״
הרמתי גבה והבטחתי בו בשאלה. ״אז?״
״כמעט כולם חושבים שהשרפה פרצה בגללך.״ אמר.

מי אני שאתווכח.

״שיחשבו.. אין לי תחביב כזה.. עדיין.״
ברודי מתח את זרועותיו על הספסל וידו נגעה בגבי.
הצצתי לעברו בשאלה.
״אני רק מותח ידיים.״
״גם אתה שקרן גרוע.״

״תצאי איתי לדייט.״ פלט את המילים וגרם לי להביט בו המומה.
״אתה צוחק עלי!״
הוא הרצין. ״אני נראה לך צוחק?״ עשה פרצוף.
חייכתי אליו.  ״או זה משעשע.  תראה.. אתה..״
״אני מה?״
״אני ואתה זה פשוט לא מתאים.״
״למה?״
״למה כן ברודי? אתה לפני שתיי שניות רצית להשמיד אותי.״
״את גזרת לי את הבגדים. רק החזרתי לך.״
״ואתה בריון״
הוא נשף. ״בסדר הפסד שלך.״

צחקתי בקול רם. ״אתה כזה אדיוט.״ דחפתי אותו.
״אם את מעדיפה אותו אז שיהיה לך בהצלחה.״ אמר ונראה שלא העלבתי אותי בכלל.
״מעדיפה..״ גלגלתי את עיניי. ״אתה חבר שלי לא?״
הוא הביט בי וחזר לבהות במגרש הריק מולנו.
״רק אל תגיד לי שתנטור לי עכשיו...״
״אני לא לוזר מוחלט בגלל בחורה. ואני עדיין כאן כדי להציק לך.״
״יופי אני אוהבת את ההצקות.״
״איך זה שגבריאל מתעלם ממך?״ שאל.

״מתעלם?״
״לא ראיתי אותכם יחד כל הבוקר.״
״אע.. חזרנו לימי השנאה.״ מלמלתי מנסה להסתיר את תחושותיי.
״שקרנית, ראיתי לו בעיניים הוא בקטע שלך.״
״ראית לו בעיניים?״ לעגתי.
״אז להיות בוטה? תסתכלי לו על המכנסיים אוולין, ממש מתחת לבטן התחתונה. או במילים אחרות בזין הזקור שלו.״
הנחתי את ידי על שפתיי. ״אתה כזה...״
״כזה מה?״ הביט בי משועשע מתגובתי.
״טיפש!״

גבריאל לא דיבר איתי כל היום.
זה חסר לי. חסר לי מאוד.

שנכנסתי הביתה כמעט רצתי לחדרי. 
אני חייבת סיגריה. התכוונתי להסתער על המגירה אבל דון אחותי ישבה על המיטה שלי.

״דון?״ שאלתי מעט מופתעת.
״היי אחות קטנה.״ היא חייכה וקמה לחבק אותי.
חייכתי אליה והבטתי בה בשאלה. ״אז? מה את עושה כאן?״
״האמת חשבתי לאכול כאן היום.. תרצי לעזור לי במטבח?״
כיווצתי את עיניי והנחתי את התיק שלי. ״אבא ביקש ממך לדבר איתי?״ שילבתי את ידיי.
״לא..״ היא כיווצה את גבותיה הכהות.
״אז? באת כי התנהגת כמו פסיכית באותה ארוחה?״
היא גלגלה את עינייה. ״פסיכית..״