sins of the past

פרק ~42~ ירוק אדום

-Just another day
That started out like any other
Just another girl
Who took my breath away
Then she turned around
She took me down
Just another day that I
Had the best day of my life-

-The Best Day of My Life-

~אוולין~

עמדתי מחוץ לדלת מחכה שהיא תיפתח.
שהיא סוף סוף נפתחה אני פוגשת את פניו השואלות של ברודי.
״היי,״ חייכתי וצעדתי קדימה אך הוא חסם את הכניסה עם גופו וכיווץ את עיניו.
״רגע, גבריאל יודע שאת כאן?״ שאל בחשד.
״כן מה יש לך..״ מלמלתי שהוא זז הצידה ופינה לי את המעבר.

״אז..?״ ברודי הביט בי בשאלה. ״מה את עושה כאן?״
״מתחמקת מגבריאל.״ אמרתי את המובן מאליו והתיישבתי על הכיסא במטבח שלו.
״רגע.. אבל הרגע אמרת לי..״
״נכון.. נסה אתה לחיות עם גבריאל ואבא שלי באותו בית.. ולא נדבר גם על אחותי ואמא שלי.״ נשפתי.
״אני מתחרפנת ברודי כולם רק מטפלים בי בלי סוף.״
הוא גרר כיסא והתיישב מולי.
״איך היד שלך?״

״יותר נוח לי עם החבישה.. אני מניחה שהיא בסדר.״
״מתי את אמורה להוריד את זה?״ הצביע על התחבושת.
מצמצתי, ״לא יודעת כמה שבועות.״ אני מנסה לא לחשוב על זה שיש לי ברגים ביד. שכנראה אצטרך לעבור טיפולים בשביל להחזיר אותה לתפקוד מלא.
״שיט זה רציני..״ הוא מלמל.
הצבעתי על ראשי, ״מה שקורה כאן זה רציני.״ לעגתי.

״את הולכת לפסיכולוג לא?״
הנהנתי בדממה.
״יופי כי את היית צריכה אחד כזה עוד לפני כל ה..״
כיווצתי את עיניי אליו בכעס והוא רק גיחך לעצמו.
הנייד שלי צלצל ונשפתי מקווה שגבריאל לא שאל איפה אני.
אך רק שמה של אדריאנה הופיע.

עניתי ועשיתי פרצוף לברודי.
״היי.״
״אולי תבואי אליי עכשיו?״ היא שאלה ונשמע שהיא מוטרדת.
״למה? קרה משהו?״ שאלתי נלחצת.
״הוא נפרד ממני...״ היא מלמלה בבכי.
״שיט!״ לחשתי וברודי התקרב אליי כדי לשמוע את השיחה.
״וויל?״ שאלתי.
״כן, הוא זרק אותי..״ יללה.
״אני באה.״ אמרתי לה וניתקתי.

ברודי הביט בי בשאלה.
״מה אתה מסתכל עלי?״ קום אתה לוקח אותי לאדריאנה! זירזתי אותו והוא מיהר לקחת את המפתחות שלו ולצאת אחרי.
״קודם את מתפרצת אליי הביתה ואז גם מכריחה אותי להסיע אותך..״ רטן שהתניע את הרכב.
״ברודי... תיזהר.״ מלמלתי והתעסקתי בנייד שולחת לאדריאנה הודעות מרגיעות.
״מי זה הוויל הזה בכל מקרה?״ שאל.
מצמצתי, ״האקס של אדריאנה..״
״הוא לומד איתנו?״ שאל.
מצמצתי שוב, ״לא הוא גדול מאיתנו.״
ברודי הביט בי בשאלה אבל לא שאל דבר.
״חשבתי שהיא וריי בקטע.״
הנהנתי, ״כן גם אני.״