-I'm, looking at you
I'm thinking now I gotta make room
In my head, in my home, in my bed--Make Room-
״תארזי לה תיק היא עפה מכאן!״ השאגה של אבא מהדהדת בין קירות החדר ובעולמי הקטן הכל כל כך גדול. ממש עצום.
אבא ענק, אמא לצידו ואני צמודה לקיר קטנה כל כך. מנסה להעלם אל תוך הקיר.
הדמעות שוטפות את עיניי בזמן שאבי זורק את בגדי מהארון משליך הכל לרצפה ודון ממהרת להרים ולאסוף אותם בידה. היא מביטה בי בצער שאוכל אותי מבפנים.
״מה עשיתי?״ שאלתי אותה בבכי.קפצתי מהמיטה בבהלה מרגישה בזיעה קרה מטפטפת ממני.
הבטתי בחדרי בשקט צורם. ״זה רק חלום.״ לחשתי עוצמת עיניי ונשכבת בבת באחת שוב.
חלום מטופש.אחרי דקות בודדות שליבי הספיק להירגע התרוממתי מהמיטה וניגשתי אל הדלת.
לפני שיצאתי החוצה לקחתי בגדים נקיים בידי.
צעדתי בדממה אל חדר האמבטיה ונתקלתי באבי במסדרון.
״אוולין?״ אבא מביט בי בשאלה.
מצמצתי עדיין שרוייה בשינה.
״אני נכנסת להתקלח.״ מיהרתי לומר משפשפת את עיניי.אבא מסיט את שיערי מפניי ומתבונן בי בדאגה.
״קרה משהו? את חמה.״ אומר ומניח את ידו על מצחי.
״רק חלום..״ אמרתי.
״את בטוחה?״ שאל.
הנהנתי, ״אני אתקלח וזה יעבור.״״תרצי שאשאר איתך בחדר?״ שאל וגרם לי להביט בו מופתעת.
״כמו ילדה קטנה שמפחדת ממפלצות?״ שאלתי עם חיוך.
אבא העלה חיוך על שפתיו. ״אני פשוט רוצה שתרגישי בטוחה.״
הנהנתי. ״אני בסדר.״ השפלתי את מבטי מתביישת שהוא היה הכוכב הראשי בחלום.
הוא לגמרי מתנגש במציאות.
YOU ARE READING
sins of the past
ChickLitאני לא רצויה כאן ובצדק. הייתי ילדה טיפשה. לכן אני מבינה את כולם כאן. במיוחד את גבריאל. הוא שונא אותי ואני חושדת שאם היה יכול היה מעלים אותי מעל פני האדמה. ביישתי את הוריי ושילמתי על פשעי או יותר נכון עדיין משלמת. חוויתי ארבע שנים של בדידות והתרחקו...