sins of the past

פרק ~33~ כל כך רקובה

-I do a damn good job-

~אוולין~

נשכבתי על השולחן מול אוליו ובהיתי בו עובד על האופנוע שלו.
״את תלכלכי בשמן.״ אוליו אומר ומבריג בורג נוסף לאופנוע שלו.
״זה לא כזה נורא.״ חייכתי אליו.
״היי,״ הזדקפתי. ״אני חושבת על תוכנית.״ אמרתי וגרמתי לו לעצור.
״את? חושבת על תוכניות.. זה כבר לא טוב.״ אמר מחייך.
״זה הכי טוב אוליו רק תקשיב בסדר?״
״יש לי ברירה?״ שאל מנגב את מצחו עם המגבת שעל כתפו.
״יופי.״ חייכתי. ״בקרוב החתונה של דון אחותי נכון?״
״שבוע או שבועיים?״ שאל מביט בי ונשען על האופנוע.
״שבועיים.״ תיקנתי אותו.
״אז.. יש לי שבועיים שלמים לחשוב מה אגיד לאבי.״
הוא הרים גבה. ״אז את באמת תדברי איתו?״
״אני אנסה.״ חייכתי חיוך עצוב.
הוא הנהן, ״על מה תדברו?״
בלעתי רוק. ״אבקש ממנו לחזור הביתה.״ עשיתי פרצוף.
אוליו הביט בי לרגע ואז מיהר לחזור לתיקון האופנוע.
״אני לא יודע אוולין שלא תתבאסי.״ אמר.
״אני מקווה שלא.״ קמתי מהשולחן וצעדתי לעברו.
״אתה חושב שהוא ישנא אותי לנצח?״ שאלתי בחשש.
אוליו הביט בי והעלה חיוך על שפתיו, ״אני לא חושב שזה הגיוני בכלל. לשנוא אותך.״
גלגלתי את עיניי והוצאתי סיגריה מהחפיסה. ״זה הגיוני אוליו כולם שנאים אותי.״
״תמיד תחשבתי חיובי.״ חייך.
״וחוץ מזה במקרה הכי גרוע את באה אליי.״ קרץ.
גיחכתי, ״מה? לדירה העלובה של ההורים שלך?״