sins of the past

פרק ~3~ גנב

-addicted-

״אז את חזרת פשוט כך?״ אוליו שאל.
״אתה מאמין..״ מלמלתי מרימה מעלי את השמיכה.
״אז את שמחה.״ קבע.
״כן ברור שאני שמחה.״ התיישבתי על המיטה לוקחת את האוזניות מניחה באוזניי ומניחה את הטלפון על המיטה.

״אני מניח שלא אראה אותך בבית הספר בשבוע הבא אע?״
חיוך עולה על שפתיי. ״אוי אוליו אני עומדת לסבול כאן כל כך בלעדיך.״ נאנחתי.
״אני סומך עלייך את תשרדי.״ אמר ושעשוע נשמע בקולו.
״רק אם תגיע לבקר.״ קבעתי
״ולנסוע במשך ארבע שעות?״ שאל.
״כן זה שווה אותי לא?״ כיווצתי את עיניי.

״נחשוב עלייך.״
חייכתי והתמתחתי. ״אע שכחתי לספר לך.״ שלפתי סיגריה מהחפיסה שמה לב שהיא האחרונה שנשארה.
הדלקתי אותה ופתחתי את החלון מתיישבת מול השמש.
״שברתי את הרגל כי נפלתי מהגג של הפנימייה.״
״את לא רצינית! אמרתי לך אלף פעם לא לעלות לשם! למה המשכת לעלות כל הזמן?״ שאל בכעס.

״אתה צוחק?״ נשפתי מוציאה עשן מבין שפתיי. ״איפה הייתי אמורה לעשן אז?״
״אביך יודע על הסיגריות?״ אוליו שאל.
״כן בטח, אתה רוצה שהוא יהרוג אותי או משהו?״
״לעזאזל תשימי לב מה את עושה אוולין אל תתני לי לדאוג לך שאת המרחק שעתיים ממני.״ רטן.
חייכתי נושמת עמוק. ״אל תדאג לי.״
הריח החזק של הסיגריה משכר אותי ואני עוצמת את עיניי בשלווה כזו.

״לעזאזל אני דואג. איך העניינים הולכים עם ההורים שלך?״
הרמתי את כתפיי. ״אמא שלי מתנהגת רגיל. והאמת גם אבי.
לא יודעת אני רק לילה כאן.״ הצצתי אל השמש מעלי.
״טוב תתקשרי אליי בערב?״
״ברור, ביי״
״ביי.״

התכוונתי לקחת שאיפה נוספת ששמעתי תנועה מחוץ לחדרי.
מיהרתי לכבות את הסיגריה ופשטתי את החולצה שלי בשנייה שהדלת נפתחה ונטרקה כמעט מיד.
״סליחה לא התכוונתי..״ קולו הלחוץ של אבי נשמע מחוץ לחדרי.
נשמתי עמוק מסיטה את האוויר מצד לצד עם ידי כדי להעלים את ריח הסיגריה.

״אני רק אתלבש וכבר אבוא לאכול!״ צעקתי.
״אני ואימך מחכים לך בשולחן.״ אמר ונשמע שהוא התרחק.
נשמתי עמוק נשענת על הדלת.
״פאק זה היה קרוב.״ לחשתי.

התקלחתי כדי להעלים את הריח שנדבק בי וצחצחתי את שיניי.
בוהה במראה מולי ומעלה חיוך על פניי. את בבית. אז תרגישי בבית.
השפלתי מבט ופתחתי את המגירה. מביטה בעצמי. באוולין הקטנה שמופיעה בתמונה.
הייתי קטנה. קטנה מידי לא הבנתי כלום. עבדו עלי.

ירדתי רעננה למטה מתיישבת מול הוריי.
״בוקר טוב.״ אמא חייכה לעברי והניחה מולי טוסטים.
חיוך עלה על שפתיי. ״זה עם דבש וחמאה?״ שאלתי מריחה אותם.
״אני יודעת כמה שאת אוהבת אותם.״
הרמתי את מבטי מחייכת אליה.