פרק 11

514 41 6
                                    

אירו היה באזור חשוך, גופו היה עירום, הוא פקח את עיניו והסתכל סביבו-חושך. הוא המשיך להביט, מחפש נפש חיה לידו. "קאסים? קמילה? סאטומי? מישהו?" הוא קרא. הוא פחד מהחושך, מהבדידות ומהקור שעטף אותו. הוא החל לרעוד ולבכות.
"אירו." הוא שמע קול ואור חמים ונעים עטף אותו. "אירו!" הוא שמע אחר כך צעקה.
אירו פקח את עיניו במהירות. הוא הביט בקאסים שישב לצידו והחזיק בידו.
אירו כעת הרגיש בטוח כשהבין שהוא על דרקון הים.
"איך אתה מרגיש? הכל בסדר?" קאסים ליטף את לחיו. "בכית." הוא ניקה את דמעותיו.
"חלמתי שאני לבד, בחושך." אירו הביט בו. "אני לא אוהב חושך, או בדידות."
"אתה פה, בטוח." קאסים חייך.
"תשכב לצידי."
קאסים גיחך ונשכב לצד אירו, הוא הצמיד אותו אליו.
"מה עם הילדים?" אירו שם את ראשו על חזו של קאסים. הדבר האחרון שזכר היה שהוא חתך עם פגיונו את שיערו.
"הם הלכו לבית יתומים לילדים עם שיער לבן." קאסים ליטף את שיערו הלבן של אירו שכעת היה קצר.
"אני שמח, זה לא היה כשהייתי קטן." אירו חייך בעצב ואז נישק את קאסים בלחיו. "תודה."

"תגיד תודה גם לצוות שלך, בלעדיהם היית אבוד." קאסים גיחך.

"אני אגיד להם, ברגע שנסיים." אירו חייך ונישק את קאסים נשיקה קטנה בפה.
"לא חשבתי שתהיה כל כך שובב." קאסים חיבק אותו והפך אותו. "אני אוהב אותך." הוא נישק את אירו נשיקה קצרה בפה.
"גם אני אותך." אירו הביט בו, עיניו נצצו.
"אתה בטוח שאתה רוצה את זה? רק עכשיו התעוררת ועברת הרבה." קאסים שאל בדאגה. אירו רק הנהן בשקט, הוא הרגיש הכי מוכן בעולם.
הם נכנסו לעולם משלהם, לא היה משנה להם ששאר האנשים בספינה ישמעו.







"כמה זמן הם עושים את זה?" קמילה שתתה מהרום, כולם היו סביב השולחן חוץ מלאקסיטי שניווטה.

סאטומי דפקה את הכוס בכעס על השולחן. "כבר שעה." היא מלמלה. "קאסים, בן סירנה ארור." היא מלמלה לעצמה בכעס. כשלפתע נשמע קול גניחה רם. "זהו זה, אני הולכת אליהם." סאטומי קמה.
"סאטומי, אל תגזימי." לוניה הלכה אחריה.
"אני רוצה לשתות את הרום שלי בשקט." היא נעמדה מול הדלת.
"סאטומי-" לוניה ניסתה לעצור אותה אך היה מאוחר מדי וסאטומי בעטה בדלת ופתחה אותה בחוזקה.
"תגמרו כבר!" היא נכנסה לחדר. "אם הייתי רוצה לשמוע גניחות של גברים, הייתי עושה עם אחד!" היא צעקה.
"אני לא עצרתי אותך באמצע סקס כשעשית את זה עם משרת אל פאראני בארמון." קאסים צעק עליה.
"סאטומי!" לוניה נכנסה לחדר, מבטה הצטלב עם מבטו של אירו. היא הסמיקה בחוזקה והפנתה את גבה. 'זו הפעם השנייה בספינה הזו.' היא חשבה.
"אבל אתם עושים את זה כבר שעה!" היא שילבה את ידיה.
"אז תני לנו לסיים." קאסים הביט בה.
"בסדר, אבל שיהיה מהיר. אני רוצה לשתות את הרום שלי בשקט." היא גררה את לוניה איתה מחוץ לחדר וטרקה את הדלת. הרעשים חזרו וסאטומי נאנחה.
"בן סירנה ארור." היא מלמלה בין שיניה. "איפה אקי יישן?" היא שאלה את עצמה, עכשיו שקאסים הוא כנראה החבר החדש בצוות שלה, היא הייתה צריכה למצוא מקום שינה חדש לאקי.
"הוא יכול לישון בחדר שלי, ואני אעבור לישון איתך." לוניה חייכה.
סאטומי הרימה את מבטה אל לוניה. "את באמת תעשי את זה?"
"ברור, אני כבר התרגלתי לישון איתך." לוניה חייכה והלכה לעבר המטבח.
סאטומי לחשה לעצמה "יש!" קטן כשלוניה התרחקה.
הקולות הפסיקו וסאטומי חייכה. 'עכשיו אחגוג עם רום.' היא הלכה לעבר המטבח בחיוך רחב.

הנסיכה ושדת היםWhere stories live. Discover now