הנסיכה ושדת הים

פרק 14

אירו וקאסים הלכו בעיר לעבר הנמל.
"למה אנחנו הולכים לנמל?" אירו הביט בקאסים, עיניו השונות נצצו.
"לבדוק את לילה וסאבת." קאסים חייך והחזיק את ידו של אירו.
"איך הם מסתדרים באמת?" אירו הסתקרן.
"השארתי להם אוכל, ועכשיו אני מביא להם. אז אני מניח שהם בסדר."
הם עלו לספינה, לילה וסאבת מיד כרכרו סביבם וגרגרו. קאסים הוציא מידו שתי ידיים.
"גנבת מהנקרומנסר?" אירו הביט בו ואז בידיים בזעזוע. "אתה משוגע?"
"לא הייתי מכנה את עצמי משוגע." קאסים גיחך וזרק את הידיים. "תפסו." הוא הסתכל עליהם רצים לעבר הידיים.
"זה היה או ידיים או צנצנת עיניים." הוא משך בכתפיו.
"לא גונבים מאנשים קאסים." אירו החזיק בידו.
"מדבר הפיראט."
"פיראטים גונבים כדי לחיות ולהנות מאוצרות שאף פעם לא הצליחו להשיג בגלל מעמדם הנמוך." אירו השפיל את מבטו. "אנחנו חיים מהכסף שאנחנו גונבים כי אין לנו ברירה."
קאסים שתק, הוא הביט באירו. מאז המקרה עם המאפיה הוא השתנה לטובה. הוא החל לדבר יותר, להתפתח לצוות. קאסים חייך אל אירו שליטף את לילה וסאבת.
"אירו, אני צריך לקחת משהו מהחדר, אתה יכול לעזור לי?" קאסים החזיק בידו של אירו והלך איתו לעבר חדרם. כשהם נכנסו קאסים דחף את אירו על המיטה.
אירו צחקק. "זו הייתה התוכנית שלך מההתחלה." אירו הביט בו.
קאסים נשכב מעליו. "לא, חשבתי על זה ברגע שעלינו על הספינה." הוא נישק אותו. "אנחנו לבד בספינה, זו הזדמנות נהדרת אתה לא חושב?" קאסים ליטף את לחיו.
אירו הסמיק בחוזקה והנהן. הוא שתק והפנה את מבטו.
"אם אתה לא רוצה זה בסדר." קאסים חייך.
"לא, לא, אני רוצה." אירו חייך.
"באמת?"
אירו הנהן בחיוך. הוא חיבק את קאסים ועד מהרה הם היו בעולם משלהם.
הם נשכבו עירומים במיטתם. קאסים התיישב בעוד אירו נשכב על הבטן והביט בו מלמטה.
"איך אתה מרגיש?" קאסים ליטף את שיערו.
"אני בסדר." אירו חייך והחזיק את ידו. "אנחנו לא אמורים לחזור?"
"הם לא ירגישו בחסרוננו. הנקרומנסר מעניין אותם מאד, במיוחד את הנסיכה הקטנה." קאסים משך בכתפיו. "ולאן שלוניה תלך, סאטומי תלך ביחד איתה."
"סאטומי דואגת לצוות שלה, היא תשים לב שנעלמנו ותחשוד." אירו נאנח. "וגם ככה יש לה פתיל קצר כלפייך."
"תמיד היה לה פתיל קצר כלפיי." קאסים גיחך. "אני והיא היינו משרתים של המלך והמלכה, הכי צעירים. היינו משחקים עם נור והם אפילו לימדו אותי אומנויות לחימה. כמובן שסאטומי לא הסתפקה בכך שתלמד רק ידע כללי והחליטה גם היא ללמוד אומנויות לחימה." קאסים הסביר לאירו שהסתכל עליו במבט מבולבל.
"אבל סאטומי לא התגייסה לצבא בגיל שמונה עשרה כמוני, ובמקום זאת היא החליטה שהיא רוצה להיות חופשייה, לצאת לים ולראות ארצות." הוא שילב את ידיו. "היא יצאה לראות ארצות ולצאת להרפתקאות בעוד אני יצאתי לים רק בשביל מלחמה."
"אתה מקנא בה?"
"לפעמים." קאסים נאנח. "אבל הבעיה עם סאטומי שהיא לא יודעת להעריך את החיים."
"מה זאת אומרת?"
"היא נלחמת ומסכנת את עצמה בשביל ההנאה, היא יכולה למות אבל לא אכפת לה. היא גם הורגת אנשים אחרים. אבל בסך הכל אני יכול להבין את ההתנהגות שלך." הוא שיחק בשיערו של אירו.
"זו הדרך היחידה שלה לשרוד."
"לשרוד?"
קאסים שתק במשך כמה שניות. "אירו, אם יכולת להפסיק להיות פיראט ולעבוד, האם היית עושה את זה?"