הנסיכה ושדת הים

אפילוג

-לאחר שלוש שנים-

"אמא, עליי לדבר איתך." דריוס עמד בפתח חדרה של מיכאלה. שיערו מעט התארך ונפל על כתפיו. לאחר המקרה בבוליגוראד כל תמונותיה של לוניה היו במרתף, אף אחד לא דיבר על הנסיכה שהמטירה חרפה על הממלכה ועל בית המלוכה. ואם שמה אכן הוזכר הצטרפו אליו עשרות קללות.

"כן דריוס?" מיכאלה קמה מכיסאה שעמד לצד החלון, היא נהנתה לראות כיצד השמיים נהיים אפורים ומבשרים את בואו של החורף.

"אני רוצה לדבר איתך על לוניה." דריוס הביט בה. הוא ניסה לעשות את השיחה הזו מספר פעמים, הוא רצה להסביר לאימו מדוע היה חייב שלוניה לא תתחתן עם ניקולאי. שאם היא תתחתן היא תמות. אך אביו ואימו לא רצו להקשיב, הם רק המשיכו ללכת ולהתעלם מנסיונותיו של דריוס.

מיכאלה נאנחה. "לא אומרים את השם הזה פה."

"היא הבת שלך."

"היא גרמה לבושה!" מיכאלה צעקה ואז כחכחה בגרונה כדי להוריד את טון דיבורה. "היחסים שלנו עם בוליגוראד הידרדרו בגללה, היא הלכה ביחד עם הברברים הללו." מיכאלה שוב התיישבה על כיסאה ונשמה נשימה עמוקה. "כל הזמן ניסיתי ללמד אותה להיות ליידי אמיתית ומלכה לתפארת, ובסוף מה אני מקבלת? בת שמגורשת מהממלכה הזו לנצח, המלך, אבא שלך החליט על זה, ואסור לעבור על צו המלך." מיכאלה אמרה חצי בעצב חצי אכזבה.

"אמא, עברו שלוש שנים שלמות מאז המקרה בבוליגוראד. לא מעניין אותך לדעת היכן לוניה נמצאת? את לא דואגת לה?"

מיכאלה הביטה בבנה התמים. "דריוס, יבוא יום ותצטרך להפריד בין רגשות לבין ההיגיון."

"זה מה שיש לך להגיד? להפריד רגש מהיגיון?" דריוס לא הבין אותה. "היא הבת שלך אמא, כמו שאני הבן שלך."

"ברגע שהבת שלי גורמת לחרפה לכל המשפחה והממלכה, היא כבר לא הבת שלי. היא לא חלק ממשפחת המלוכה הזו."

"היא תמיד הייתה חלק ממשפחת המלוכה." דריוס אמר לה. "היא חלק מאיתנו. היא אחותי, והיא הבת שלך ושל אבא."

מיכאלה נשכה את שפתיה. "דריוס, בני, צא מהחדר בבקשה." היא חזרה להביט אל החלון.

"אבל-"

"צא!" היא קראה, הוא קד קידה בשקט ויצא מהחדר. בחוץ חיכה לו אלבין שהיה לבוש בבגדיו של היועץ המלכותי.

"יכולת להגיד לי שזה לא יעבוד." דריוס שילב את ידיו והלך לעבר חדרו.

"העדפתי שתתמודד לבד." אלבין משך בכתפיו.

דריוס רק נחר בבוז. "אני לא מבין אותם. כלומר, היא הייתה מתה אילולא היינו מבצעים את התוכנית הזו."

"בני מלוכה הם אנשים מסובכים דריוס, אתה תצטרך להתמודד איתם. כשאתה תהיה מלך אתה תעשה כל שעולה על רוחך, כולל להחזיר את לוניה. אך כעת עלייך להיות חלק מהחוק וצו המלך." אלבין הסביר.