הנסיכה ושדת הים

פרק 36

קמילה, שכבה לצד לאקסיטי שנחרה נחירות קטנות, הרבה אנשים יגידו שזה מעצבן, אך קמילה חשבה שזה חמוד. שתיהן ישנו אחת ליד השנייה, לאקסיטי שמה את ראשה על ידה של קמילה בעוד קמילה ליטפה את שיערה והביטה בה במבט חם ואוהב, מבט שאף אחד לא ראה.

לאקסיטי פקחה את עיניה באיטיות. "בוקר טוב." היא הביטה בקמילה. קמילה חיבקה אותה ונישקה אותה בפיה.

"את לחוצה?" לאקסיטי ליטפה את שיערה. קמילה הנהנה בשקט.

"הכל יהיה בסדר." לאקסיטי נישקה אותה נשיקה קטנה בפה וחייכה.

"קמילה! לאקסיטי! קומו!" הן שמעו את צעקותיו של אקי.

קמילה גלגלה את עיניה בעוד לאקסיטי צחקקה.

"עשן מהאי!" הוא פתח את הדלת בחוזקה.

"מה זאת אומרת עשן מהאי?" קמילה פערה את עיניה.
"שריפה בכל מאקו!" אקי התנשף. "זו סאטומי!"

"סאטומי?" קמילה קמה.

קמילה ולאקסיטי הסתכלו אחת על השנייה במבט אחרון וקמו מהמיטה. כשהתארגנו הן רצו לסיפון וראו על מה אקי דיבר- מעיר הבירה עלה עשן ונראו שריפות מכמה בתים.

"סאטומי."
"לוניה."
דריוס וארי אמרו בו זמנית.

"אנחנו חייבים למהר!" קמילה צעקה והלכה לעבר ההגה. הם שטו הכי מהר שיכלו. כשסיפנתם הייתה במפרץ הם הבינו את גודל הבעיה- דרקונית שחורה וגדולה עפה אל השמיים ושרפה בתים, בכל מקום היו גופות שרופות.

"סאטומי!" אקי צעק. הם התקרבו למפרץ וירדו מהספינה במהירות. מספינתו של דריוס ירדו חיילים עם חרבות ואקדחים.

"אל תירו." דריוס ציווה. "איפה לוניה?" הוא חיפש את לוניה קרוב לדרקונית, אך היה קשה לראות ולהתרכז עם צרחות האנשים. "היא לא ליד סאטומי." הוא אמר. "חפשו את לוניה!" הוא קרא לחייליו.

"מה נעשה בקשר לסאטומי?" ניקי שאל.

"קודם נפנה אנשים הרחק מהסכנה כדי שלא תפגע בהם." לאקסיטי אמרה.

"עד שנפנה את כולם סאטומי כבר תשרוף הכל!" אקי צעק.

"אז אתה מתכוון לתת לכל האנשים להישרף?" קמילה שילבה את ידיה.
"קמילה!" הם שמעו צעקה מרחוק- זו הייתה לוניה, שמלתה הכחולה והיפיפה הייתה קרועה ומלוכלכת, פניה היו מלוכלכות מעפר ומלאות בחבורות ושיערה היה מבולגן.

"לוניה." דריוס מלמל ורץ אליה.

"דריוס, מה אתה עושה פה?" היא חיבקה אותו.

"באתי להחזיר אותך." הוא חיבק אותה בחוזקה.

"קודם חייבים להציל את סאטומי." לוניה שחררה מהחיבוק והביטה בכולם. "השדה השתלטה עליה, היא לא עונה לי כשאני קוראת לה בשם. נפלתי ממנה כשהיא נחתה פה." לוניה אמרה, קולה רעד ביחד עם כל גופה.