יום החתונה המיוחל הגיע. אלכסנדרה שוב נאבקה במחוך הלבן עד שהצליחה לקשור אותו. לוניה שמה את שמלתה, אלכסנדרה קלעה צמה אחת ארוכה וליפפה אותה סביב שיערה האסוף. היא שמה לה מספר סיכות פרחים לבנות והינומה.
"את יפיפה, עכשיו נשאר האיפור. הוד מעלתו יתאהב בך במיידי, יותר ממה שהוא מאוהב בך עכשיו."
"את חושבת שהוא מאוהב בי? רק לפני שבועיים הוא הכה בי."
"אולי אהבה תוכל לרכך אותו." אלכסנדרה מרחה אודם ורוד חלש על שפתיה של לוניה, זה הדגיש את שפתיה והצללית הכחולה על עיניה הדגישה את עיניה היפיפיות והמיוחדות. לוניה הביטה בעיניה הדואגות של אלכסנדרה, האישה המבוגרת באמת רצתה לראות את הטוב שיש בניקולאי. אבל לוניה הייתה בספק שאהבה זה מה שיעזור לרכך את ליבו, לדעת לוניה ניקולאי כבר היה מקרה אבוד.
"מאיפה העיניים האלו?" אלכסנדרה שאלה בזמן ששמה ללוניה סומק ורוד.
לוניה הפסיקה את מחשבותיה על ניקולאי ומשכה בכתפיה, "לא יודעת, אולי מסבי וסבתי." היא חייכה, אם כי זכרה שלאף אחד מבני משפחתה לא היו עיניים כמו שלה.
"את יפהפיה." אלכסנדרה אמרה פעם נוספת, מחייכת את חיוכה העדין.
"את תהי בחתונה?" לוניה התרוממה מכיסאה.
"לא הוד מעלתך, אני נשארת פה כדי לסדר, בחתונה יהיו משרתות אחרות וחיילים." אלכסנדרה נישקה את מצחה. "מצטערת, הרגשתי שאני צריכה לעשות את זה."
"זה בסדר, זה מעודד אותי אלכסנדרה." לוניה חיבקה אותה. דפיקה בדלת הפריעה להן, את הדלת פתחה משרתת אחרת.
"הוד מעלתך, הגיע הזמן." המשרתת קדה קידה.
לוניה נשמה נשימה עמוקה ככל שהייתה יכולה בתוך המחוך הצמוד. "אני מגיעה." היא שמה את כפפותיה הלבנות והלכה ביחד עם המשרתת לאולם הנשפים. ליבה החל להלום בשצף קצף.
ברגע ששמעו את הפעמון הקורא לכל האורחים לבוא אל האולם ולהתארגן, הצוות יצא מהתיבות הגדולות.
"אני חי מעל לשמונה מאות שנה, וזה היחס שאני מקבל." ווילהלם מיד התלונן וסידר את בגדיו, כשהצוות בא אליו ואמרו שהולכים לפרוץ לחתונה הוא לא חשב שזה ילך ככה. הוא כבר תכנן לעלף כמה חיילים או לקחת כמה גופות שלהם אך זה לא היה המקרה. אולי הוא כן ימצא גופת חייל ויקח אותה איתו.
סאטומי יצאה מהתיבה ופתחה תיבה נוספת, קטנה יותר ושם היו בגדים לבנים- מקטורן לבן וארוך, חולצה לבנה ומכנס לבן. סאטומי מיד החליפה בגדים.
"סאטומי, זה לא הזמן להחליף בגדים." קמילה אמרה בזמן שחילקה לכולם נשקים.
"אני רוצה להיראות חגיגית כשאני פורצת לחתונה של אהובתי ובורחת איתה." סאטומי חייכה לעצמה ואירגנה את צמד אקדחיה. היא חבשה את כובעה הסגול עם הנוצה השחורה על הראש ושמה את גלימתה השחורה. "ארי, את יודעת היכן נמצא פה חדר סודי?"
YOU ARE READING
הנסיכה ושדת הים
Fantasyהנסיכה לוניה הייתה בדרך לחתונה שלה בממלכת בוליגוראד, מוכנה לייצג את ממלכתה כראוי. עד שבדרכה לחתונה ספינת פיראטים תוקפת את ספינתה. לוניה מנסה להיאבק בהם אבל במקום זה מוצאת את עצמה בתוך ספינת הפיראטים, מנסה להסתגל אל הצוות המוזר והקפטנית של הספינה- סא...
