הנסיכה ושדת הים

פרק 12

יום למחרת כולם התארגנו. לוניה התעוררה למשמע רעשים בחדרה. היא נהמה ופקחה את עיניה. סאטומי לבשה שמלה ארוכה בצבע שחור עם מחוך בטן בצבע סגול.
"מה את לובשת?" לוניה לא הייתה רגילה לראות את סאטומי בשמלה, או עם מחוך.
"אם שמת לב, אנחנו נוהגים להתלבש לפי הלבוש המסורתי." סאטומי אספה את שיערה והשאירה שני קצוות שיער בחוץ. "להתלבש במכנס וחולצה ימשוך הרבה מבטים, את לא חושבת?" סאטומי גיחכה בזמן ששמה על עצמה שכמייה.
"למה את שמה שכמייה כל הזמן?"
"כי אני שדת הים ויש עליי סכום מכובד." סאטומי חייכה. "צריך לשנות את המראה שלך." היא אמרה ללוניה שקמה ממיטתה.
"למה?"
"כי את לוניה, נסיכת אליניה, כולם יזהו אותך, במיוחד כי את נעדרת ומחפשים אותך."
לוניה התקדמה לעבר הארון ובחרה את השמלה הסגולה והארוכה שלה. היא עשתה צמה קצרה ושמה אותה סביב ראשה. שאר השיער היה פזור.
"את יפהיפה." סאטומי נישקה את ידה.
"תודה." לוניה הסמיקה.
"בואי נבקש מקאסים שישנה את המראה שלך." היא שילבה את ידה עם ידה של לוניה. הן הלכו לקאסים, הוא לבש חולצה מכופתרת לבנה עם וסט אדום בעל קישוטים שחורים. מכנס שחור ומגפיים אדומים. שיערו היה אסוף בקוקו גבוה.
"קאסים, שנה את המראה שלה עם קסם." סאטומי שילבה את ידיה.
"יש מילת קסם שכזו שאומרים אחרי בקשה." קאסים נאנח.
"בבקשה." סאטומי גלגלה את עיניה.
"בסדר." קאסים התקרב ללוניה ונגע בשערה, היא ראתה ניצוצות צהובים יוצאים מידיו. שיערה הפך לחום.
הוא העביר את ידו על פניה, נמשים הופיעו לאורך לחיה ועיניה שונו לצבע זהוב. "זהו." הוא שילב את ידיו בגאווה.
"היא נראת שונה." לאקסיטי הביטה בה. "עכשיו לשתינו יש נמשים ועיניים זהובות!" היא החזיקה בידה וצחקה.
"את עדיין יפהיפה." סאטומי חייכה.
"אנחנו קרובים לפריזלריי." אקי צעק.
"קמילה, את מתרגשת?" סאטומי הביטה בקמילה, שלעומתה המשיכה ללבוש מכנסיים, כולם בשוורצואלד כבר הכירו אותה.
"למה שאתרגש?" היא גלגלה את עיניה והמשיכה להעביר ארגזים.
"היא מתרגשת." לאקסיטי חייכה.
"למה שתתרגש?" לוניה הביטה בקמילה.
"את תראי." סאטומי ולאקסיטי חייכו.

הם עגנו בפריזלריי בקצה הנמל כדי לא למשוך יותר מדי תשומת לב. אם כי זה היה קשה לנוכח הדרקון שגולף בחרטום הספינה.

"קמילה, הובילי." סאטומי שילבה את ידיה.
"אל תצווי עליי." קמילה עקפה אותה.
"אני הקפטן, אני כל הזמן מצווה עלייך." סאטומי משכה בכתפיה.
קמילה נחרה בבוז והמשיכה ללכת. כולם הלכו אחריה.
"מה עם לילה וסאבת?" אירו שילב את ידו עם ידו של קאסים.
"הם שומרים על הספינה, אל תדאג יש להם אוכל." קאסים חייך.

לוניה הביטה סביבה בסקרנות, פריזלריי הייתה דומה בעיצובה מעט לאליניה. אך היא שמה לב לגינות שהיו לכל בית ובניין. אנשים ישבו בספסלים ודיברו ביניהם. פריזלריי נראתה בינתיים שלווה.