פרק 11

5.3K 187 113
                                    

דין

פאקינג בן של זונה.

זו קללה בודדה מתוך אלפים, שיכולה לתאר את פרד קוברה.

הוא הסיבה הדפוקה שאני עומד כאן, במסדרון בית הספר המגוחך הזה, במסווה של תלמיד תיכון בשעה פאקינג שמונה בבוקר.

האם אני עד כדי כך חסר תועלת, שמכל המטלות האפשריות, הוא נותן לי להשגיח על ילדה מטופשת? האם הוא מטיל ספק בכוחי? בעוצמה שלי? זו מטלה קלה. הרבה יותר מדיי קלה, ואני מרגיש שהוא מזלזל בי.

באופן דיי חולני, אני מחכה כבר למטלה האמיתית והמעניינת שמחכה לי, כלוחם של קוברה.

ידעתי שלחבור לקוברה בצורה רשמית שכזו נחשב לבגידה צורמת במורשת שלי- אבל זה לא שהסכם אלמר היה שונה מההסכם הזה. הסכם אלמר היה גרוע הרבה יותר, כך שהיה לי קל יותר לחתום על ההסכם המזויין הנוסף הזה. שני הסכמים מקוללים, שני הסכמים בהם אני בוגד בכל מה שאני פאקינג מאמין- אבל שום דבר לא חשוב כמו בטחון המשפחה שלי. המשפחה שעוד נותרה לי.

מחשבותיי נקטעות כשאני מבחין בכלבה המתוקה של קוברה עוברת על פניי. היא שוב אוחזת בספרים בידיה, כאילו לא למדה לקח מהפעם הקודמת כשנפלו מידיה. אני מדביק את צעדיי והולך בכיוונה.
הרי זה התפקיד שלי להשגיח עליה, לא?

הגיע הזמן להתחיל.
*

קריסטיאן

אני אוחזת בספריי פיזיקה בין זרועותיי, ממהרת לעבר גרם המדרגות המוביל לקומה של המעבדות. השעה שמונה והשיעור מתחיל בשמונה וחצי, אבל להקדים לשיעור זו מעין נורמה קבועה אצל כל מי שלומד בפיזיקה. אז אני מקדימה גם את המקדימים.

קוברהWhere stories live. Discover now