קוברה

פרק 54

דין

לפני שהכרתי את הנסיכה של קוברה ואת מזג הרוח שלה מקרוב- הודות לאביה שהפקיד את ביטחונה בידיי- נהגתי לעקוב אחריה בחשאיות, בעודה לא ידעה שמץ על קיומי.

המפגש הראשון שלי איתה היה כשקמתי לחיים כערפד בגיל אחת עשרה, לעומת ילדה מתוקה ומתולתלת בגיל חמש.

לא ידעתי מי הילדה הזו הייתה. היה ידוע לכולם שלקוברה יש רק בת אחת ושמה קתרין.
קוברה הסתיר אותה מכל העולם, נחוש להגן על הטליה הקטנה, התמימה והרכה שלו מתפריהם של חיות פרא.

באותו רגע התחוור לי, כי חיית הפרא הראשונה שגילתה את קיומה הייתה אני.

ניצוץ הנקמה לא איחר לבוא, וברגעים אלו ממש, בעודי מסתתר בין עצי היער הסבוך ומביט בה מטיילת בחצר אחוזתו של קוברה, נשבעתי בשם נשמות בני משפחתי המנוחה, בשם דמם הנקי אשר נשפך באכזריות- לנקום.

התכוונתי למות כבן אנוש ולהצטרף לבני משפחתי מעלה בגן עדן כמלאך, אך התוכנית הסתבכה ובמקום זאת התעוררתי כשטן, מהלך בין להבות הגיהינום.
לקח לי זמן להבין את כוחי השטני. אומנם הפכתי לערפד, אך בליבי עדיין הייתי ילד בן אחת עשרה.
לכן, בעודי אורב לקוברה הקטנה בין השיחים, לא העליתי בדעתי שקוברה זימן אותי לאחוזה שלו באותו היום כדי להרוג אותי.

וכך היה.

כרגע לאחר מכן, מצאתי את עצמי כבול בצינוק, כשאחד מרופאיי האחווה הגיע כדי לנתח את מצבי.

הוא נעץ בי מזרק עם חומר כימי שהתניע בי כאב עצום, ובכוח הכאב השתחררתי מהכבלים והרגתי אותו, וגם את אחד מהציידים במקום שניסה לחסל אותי, עד שהצליחו לירות בי כמה כדורים שריסנו אותי.

קוברה הביט במתרחש כל אותה העת, ונדהם למראה כוחי. הרופא הבא שהגיע למקום זיהה שאני ערפד מסוג קליאן- הסוג המסוכן והעליון ביותר של הערפדים- והמליץ לקוברה להמית אותי.

אך באורח פלא, ומסיבה אשר נשגבה מהבנתי, קוברה החליט להשאיר אותי בחיים כדי לאלף אותי להיות חיית פרא שתשרת אותו.

וזה אכן מה שהייתי.
עשיתי כל מה שדרש כדי לשרוד. גם את המעשים החולניים ביותר, והמעוות ביותר מהם הוא ׳הסכם אלמר׳ השפל, שגרם לי לאבד כל שמץ זעיר של אנושיות שעוד חשבתי שנותרה בי.

בדיעבד אני מבין, שאילו היה אבא טוב, הוא לא היה מסתכן בקיומו של עוד שטן בעל ניבים חדות, המהלך סביב המלאך הקטן והשמור שלו.

אך זה בדיוק מה שהוא עשה. הוא אומנם חשב שהוא ניצל כל שמץ מהכוח שביכולתי להעניק לאחווה שלו, אך אני ניצלתי את טיפשותו ואת הקרבה אליו לטובתי לאורך כל הזמן הזה, רק בשביל להיות קרוב לנסיכה אחת קטנה ויפה...